דדיה נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי ערר מטעם העורר–הנאשם על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט עלי) מיום 19.8.13 ביחס לתנאי השחרור שנקבעו לעורר.

2.נגד העורר הוגש כתב אישום המיחס לו ביצוע עבירות של היזק לרכוש במזיד, איומים, ותקיפה הגורמת חבלה ממש- בבן זוג, בנוגע לסדרת אירועים מימים 24.6.13 – 4.7.13 כמתואר בכתב האישום. יצויין כי קודם לאירועים העורר והמתלוננת היו במערכת יחסים משך שנה וחודשיים וכי חודש לפני האירועים היא הסכימה להצעת נישואים של העורר.

3.בהחלטה מיום 16.7.13 ניתח בית המשפט את הראיות והזמין תסקיר מעצר (כב' השופטת שלאעטה-חלאילה). בהחלטת המשך מיום 19.8.13 לאחר קבלת התסקיר, נחקרו המפקחים המוצעים ובית המשפט אישר את שחרור העורר לחלופת מעצר בפיקוח בני משפחה.

4.בערר נטען כי חלה שגגה באשר לקביעות בית המשפט הן בנושא עילת המסוכנות והן בנושא החלופה שאושרה לבסוף. נטען כי האירועים שחלו מאז הכנת התסקיר סותרים את חזקת המסוכנות (שכן העורר והמתלוננת חיים יחד בחלופה וחזרו לתכניתם להתחתן). בנוסף, נטען כי בית המשפט לא התייחס לבקשת העורר לצאת לעבודה וכי אין מניעה במקרה כיוון שמדובר לכל היותר בסיכון נקודתי בלבד.

5.המדינה טענה שאן מקום לקבל את הערר. ביחס לנתון כי לא נאסר על בני הזוג יצירת קשר נטען כי מדובר בנתון שלא הגיע לידיעת המדינה אלא במסגרת הערר. על כן, המדינה ביקשה לראות בתגובתה ערר מטעמה בנקודה זו וביקשה כי ינתן צו איסור כאמור. נטען כי טרם החלטה על שינוי תנאי החלופה יש מקום לקבל תסקיר משלים.

דיון

6.אקדים ואומר כי מבחינת קיום עילת המסוכנות לא מצאתי כל פגם בנימוקים שפורטו על ידי בית משפט קמא. לא מצאתי שיש מקום לקבל את טענת הסניגוריה כי בעקבות שינוי קיצוני בנסיבות לא חלה מסוכנות כלשהי. כתב האישום מגולל סדרת אירועים שעל פיהן קמה מסוכנות אשר לא נשללה לחלוטין גם על ידי האירועים שלאחר מכן ועל ידי ההשלמה שבין בני הזוג. העובדה כי בני הזוג חיים יחד בחלופה שוב היתה ידועה בעת מתן ההחלטה ואינה מביאה למסקנה כי לא קיימת מסוכנות כלל. יחד עם זאת, בנסיבות שנוצרו בהן בני הזוג חיים יחד מזה תקופה במקום החלופה (כאשר אין זה ברור אם היתה כוונה להורות על אי-יצירת קשר) אין מקום להורות על אי-יצירת קשר בשלב זה ויש מקום לשינוי מסויים בתנאים.

7.מכיוון שעל פי כתב האישום מדובר בסיכון נקודתי כלפי אדם מסויים - בת הזוג, ומכיוון שכאשר העורר שוהה תחת פיקוחם של מפקחים – סיכון זה מצטמצם על אף שבני הזוג נמצאים ביחד בחלופה, איני רואה מניעה שיותר לעורר לצאת לעבודה כאשר מעצר הבית יוגבל למעצר בית לילי בלבד (באותם תנאי פיקוח). אשר על כן, העורר יוכל לצאת לעבודתו בין השעות 0:700 – 20:00. מעבר לשעות אלו עליו לשהות במעצר הבית, בהסדר הפיקוח שנקבעו.

7.היות שבני הזוג כבר הזמינו מקום לחתונה, יש מקום לקבל תסקיר משלים שישקול שינוי התנאים או ביטולם עד למועד זה.

אשר על כן, הנני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר משלים שיבחן ביטול התנאים ולאחר הכנתו יתחדש הדיון בפני בית משפט קמא. מובהר כי אין בהחלטה זו כדי להמליץ על ביטול התנאים ועל שירות המבחן להמליץ כפי שימצא לנכון.

על הסניגור לפנות לבית משפט קמא כדי שיקבע מועד לדיון לאחר הגשת התסקיר המשלים.

ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים לאור הסכמתם והמזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ד, 15 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.