דדון נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקש נעצר ב- 14/1/00 בשעות הלילה, בגין חשד לנהיגה בשכרות.

הוא מסר בדיקת ינשוף ראשונה שהראתה כמות גבוהה מהמותר של אלכוהול, ונטען כי הכשיל את הבדיקה השנייה שנעשתה, לפיכך הוגש נגדו כתב אישום בגין סירוב ליתן דגימת אוויר נשוף.

המבקש הוזמן לשימוע בעניין פסילה מנהלית של רישיונו לתאריך 17/1/10, שעה 17:00, הוא הגיע למקום בשעה היעודה, ולא נמצא קצין שיעשה את השימוע.

יחד איתו היה ב"כ עו"ד נחמני, ונאמר לעו"ד שיתקשר על מנת לקבוע מועד חדש לשימוע. עו"ד נחמני התקשר, וניתן לו תאריך חדש ל- 19/1/ כלומר 5 ימים לאחר מועד העבירה לכאורה, המבקש התייצב לשימוע והקצין החליט על פסילה מנהלית של רישיונו, וכן החליט על איסור מנהלי על שימוש ברכב.

הרכב בו נהג המבקש שייך לאחיו שלום.

התובע מציג מסמך שעל פי הטענה נמסר למבקש ביד, בערב האירוע, ובו הזמנה להתייצב לשימוע בעניין נטילת הרכב, ב- 17/1/10 שעה 10:00.

בעל הרכב שלום לא התייצב לשימוע, והמבקש מסר פרטים לקצין אודות אחיו בעל הרכב, שהינו נשוי עם ילדים, ואשר נתן לו את הרכב מבלי שידע כמובן על כך שהוא מתכוון לשתות בירות.

אין מחלוקת כי השימוע שנעשה למבקש בעניין פסילת רישיונו נעשה שלא כחוק, כעבור 5 ימים במקום שיעשה תוך 3 ימים בלבד ולכן הנני מורה על החזרת רישיון הנהיגה שלו לאלתר.

אשר לאיסור השימוש ברכב של שלום, ברור שלא נעשה שימוע לשלום, ועל פי דבריו של המבקש, הוא לא מסר לשלום את ההזמנה והוא כלל לא זוכר שקיבל עותק של ההזמנה.

יאמר כי בטופס ההזמנה, יש מקום בתחתיתו לחתימת הנהג. ומשום מה השוטר לא החתים את המבקש ורק רשם כי מסר לו את ההזמנה.

יש לדעתי מקום לוודא בדרך בטוחה יותר כי מי שמוזמן לשימוע בעניין השבתת מכוניתו, ידע על כך, ולאו דווקא באמצעות הנהג, שבשל הלחץ בו הוא נתון בעקבות הגשת הדו"ח ספק אם דעתו נתונה לבדוק את הניירות שבידו, ולמסור לאחיו את ההזמנה, אם אכן קיבל אותה על ידיו.

הנני מורה לבטל לאלתר את הוראת איסור השימוש ברכב.

ניתנה והודעה היום י"א שבט תש"ע, 26/01/2010 במעמד הנוכחים.

נילי פלד, שופטת

הוקלד על ידי: אירית פרוקופץ