דדון נ' לוי

פסק דין

1.בפני תביעת התובע לקבלת פיצוים בגין נזקי רכוש שנגרמו לו עקב פגיעת רכבו בתאונה מיום 21.2.11.בתאונה היו מעורבים רכב התובע ורכב שהיה נהוג על ידי הנתבעת כאשר אין מחלוקת על חבותה ואחריותה של הנתבעת לאירוע התאונה.

2.המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינה אך ורק בעניין גובה הנזקים. התובע צירף לתביעתו הצעת מחיר של מוסך א.ש. עדן מרכזי טיפול לרכב בע"מ. המוסך דרש בגין תיקון רכבו של התובע, כמפורט בהצעת המחיר (נספח נ-4) סך של 2,548.28 ₪ + מע"מ.

3.הנתבעת הודתה בהגינותה בגרם התאונה אך טענה כי הנזקים הנטענים על ידי התובע מופרכים ומוגזמים. לטענת הנתבעת, פגיעת הרכב בו נסעה ברכב התובע הייתה קלה ביותר עת החלו לנסוע לאחר שהתחלף האור ברמזור לירוק, "פגוש מול פגוש בלבד". הפגיעה הייתה מינורית ומהתמונות שצורפו על ידי התובע ניתן לראות בבירור כי קיימים ברכב קילופי צבע ומכות שאינם בעקבות התאונה נשוא כתב התביעה. כמו כן, מכחישה הנתבעת כי בעקבות התאונה נשבר הפנס האחורי ימני של רכב התובע.

4.המדובר בעניין שבמומחיות, בית המשפט אינו שמאי ולתביעה לא צורפה חוות דעת של שמאי בעניין גובה הנזק בעקבות התאונה. הצעת המחיר שניתנה על ידי המוסך, למעלה מחודש לאחר מועד התאונה מפרטת מחירים לעבודות וחלקים שאינם בהכרח בעקבות התאונה.

5.יתרה מכך, לאחר שעיינתי בתמונות רכבו של התובע ואשר הוגשו על ידי התובע, ניתן בהחלט להתרשם כי ברכב היו שפשופים, קילופי צבע ופגמים אחרים בחלקו האחורי אשר ניכר כי הינם ישנים ולא נגרמו בעת התאונה. כשם שאי אפשר לקבוע שהפגיעה הייתה מינורית, לא ניתן לייחס את מלוא נזקי הרכב לאירוע התאונה, כפי שפורט לעיל. לפיכך אין לחייב הנתבעת בתשלום מלוא הנזקים המפורטים בהצעת המחיר. מה עוד שגם בעדותו בבית המשפט חזר התובע על האמור בהתכתבויות שצורפו לכתבי הטענות, היינו, כי אינו דורש את תיקוני הצבע.

6.לאור כל האמור אני קובעת כי לאור העובדה שהנתבעת אינה מכחישה כי רכבה פגע ברכבו של התובע ולו פגיעה קלה בפגוש האחורי ומקבלת אני את עדותו של התובע כי התאונה גרמה לעיקום במכסה תא המטען, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

7.יובהר כי הואיל והרכב לא תוקן אין מקום להעניק לתובע את סכום המע"מ.

8.בנסיבות העניין והואיל ופסק הדין שניתן בשעתו על ידי כב' השופט ברק בוטל בהסכמת התובע, מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך של 300 ₪.

אף סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.