ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רמלה
|
536-05-11
10/10/2011
|
בפני השופט:
עדנה יוסף-קוזין
|
- נגד - |
התובע:
יעקב דגן
|
הנתבע:
בנימין בן
|
פסק-דין |
פסק דין
1.עניינה של התביעה השבת דמי קבורה אשר שולמו על ידי התובע בגין הבאתה של אשת הנתבע למנוחות.
2.התובע טען בכתב התביעה כי קנה חלקת קבר לאחותו המנוחה תמורת 15,000₪. לטענתו, הוסכם עם הנתבע, בעלה של המנוחה, כי ישיב לו 8,000₪ לכשיקבל דמי קבורה מהמוסד לביטוח לאומי ואת היתרה ישלם תוך שנה.
3.אין מחלוקת בין הצדדים כי לכשהנתבע קיבל כספים מהמוסד לביטוח לאומי, שילם לתובע 6,000₪.
4.התובע טוען כי הנתבע לא שילם לו יתרת החוב בסך 9,000₪ אותה הוא תובע.
5.התובע צרף לכתב התביעה הוכחה בדבר תשלום דמי הקבורה למועצה הדתית רמלה.
6.הנתבע טען בכתב ההגנה כי היה בדעתו להביא את רעייתו לקבורה בבית עלמין ירקון אך התובע התעקש כי היא תובא לקבורה ברמלה. כן טען כי עקב מצוקה כלכלית, אין ביכולתו לשלם לתובע והוא מקווה כי בחודשים הקרובים יחזיר לתובע היתרה בתשלומים.
7.התובע מסר בעדותו כי הנתבע אמר לו כי ברצונו להביא את המנוחה למנוחות בבית העלמין ירקון וכי התובע הסכים לכך אך הנתבע שינה דעתו וביקש ממנו לטפל בהבאתה של המנוחה לקבורה ברמלה וכך הוא עשה.
8.הנתבע מסר בעדותו כי הוא לא רצה להביא את המנוחה לקבורה ברמלה אך לאחר שנועץ בבני משפחה ומשעמדת בני המשפחה הייתה להביא המנוחה לקבורה ברמלה, כיבד את רצון המשפחה וביקש מהתובע לסדר הבאת המנוחה לקבורה ברמלה. הנתבע חזר וטען כי אין ביכולתו לשלם הסכום הנתבע וביקש לשלם בתשלומים. התובע לא הסכים לכך.
9.הנתבע אישר כי הוא ביקש מהתובע להביא את המנוחה לקבורה ברמלה. אין חולק כי מלוא העלויות שולמו על ידי התובע. הנתבע גם אינו חולק כי התובע לא היה אמור לממן מכיסו ועל חשבונו הוצאות הבאתה של המנוחה לקבורה. העובדה שהנתבע שילם לתובע חלק מדמי הקבורה וכן נכונותו לשלם לתובע את הסכום הנתבע ממנו בתשלומים, מעידים על הכרתו כי הוא חב בתשלום. טענתו של הנתבע מתמצה בהיעדר יכולת כלכלית לשלם יתרת החוב לתובע אך אין בטענה זו כדי לבטל את מחויבותו של הנתבע כלפי התובע להשיב לו את ההוצאות נשוא התביעה.
10.אשר על האמור דינה של התביעה להתקבל.
11.הנתבע ישלם לתובע 9,000₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.
בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות בסך 500₪.
12.בקשה לרשות ערעור תוך 15 ימים.
המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין.
ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ב, 10 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.