פסק דין
א. רקע הדברים
1. לפניי בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים- החייבים על החלטת כב' הרשם אריה ביטון מיום 30.11.09 לעניין שכר טרחתו של כונס הנכסים שמונה בתיק ההוצל"פ.
2.ביום 28.1.09 התקיים דיון בפני הרשם בבקשתו של כונס הנכסים שמונה בתיק ההוצל"פ (להלן: "הכונס") למכור את זכויות החייבים בדירה ברחוב בילו 32 במבשרת ציון (להלן: "הדירה") בסכום של 1,350,000 ₪. החייבים התנגדו למכירת הדירה במחיר המוצע. ב"כ הצדדים הצהירו לפרוטוקול כי הגיעו להסכמה לפיה עד ליום 8.3.09 יפרעו החייבים את מלוא החוב לזוכה בצירוף שכ"ט והוצאות, ובמידה ולא יעשו כן, מסכימים החייבים לאישור הצעת המכר הנ"ל ועל פינוי הדירה עד ליום 15.3.09. כן הוסכם כי שכר טרחת הכונס, בין אם החייבים יפרעו את החוב ובין אם לא יפרעו את החוב והדירה יימכר, יחושב על פי תקנות 2 ותקנה 5 לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002 (להלן: "תקנות שכה"ט") מגובה הצעת המכר, בצירוף מע"מ. הרשם נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.
3.בסופו של דבר מצאו החייבים רוכשים שהסכימו לרכוש את הדירה במחיר גבוה מהמחיר שהוצע לעיל (להלן: "הרוכשים"), וביום 9.3.09 נחתם הסכם בין הכונס לרוכשים למכירת הדירה תמורת סך של 2,250,000 ₪. בהחלטתו מיום 15.3.09 אישר הרשם את הסכם המכר.
4.ביום 13.5.09 הגיש הכונס בלשכת ההוצל"פ הודעה על תשלום מלוא התמורה ודו"ח כונס כספי ובקשה לחתימה על צו מכר ואישור שכר טרחת כונס, המסתכם בסך של 205,241 ₪, כנגזר מהתמורה שהתקבלה בפועל בגין מכירת הדירה. בהחלטתו ממועד זה, בין היתר אישר הרשם את שכ"ט הכונס.
5.לאחר שהוגשו בקשות ותגובות הצדדים שעסקו, בין היתר, בעניין שכ"ט הכונס, ניתנה החלטת הרשם נשוא הבר"ע ביום 30.11.09, בה קבע הרשם כי
"הטענות כנגד שכ"ט הכונס נדחות, שכן שכ"ט הכונס נקבע בהתאם לתקנות ועל סמך התמורה שנתקבלה בפועל לפי אישור המכר שניתן לכונס".
6.המחלוקת בין הצדדים נסבה על אופן חישוב שכ"ט הכונס עפ"י תקנה 5 לתקנות שכה"ט (להלן: "תקנה 5"), הגוזרת את שכ"ט הכונס באחוזים מהתמורה שנתקבלה בעד מכירת הדירה. לגרסת הכונס יש לגזור את שכ"ט המחושב עפ"י תקנה 5 מהתמורה שהתקבלה בפועל ממכירת הדירה (דהיינו מתוך 2,250,000 ₪), ואילו החייבים טוענים, כי על פי הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה ע"י הרשם, יש לגזור את שכ"ט הכונס המחושב עפ"י תקנה 5 מהצעת המכר שביקש הכונס לאשר (דהיינו מתוך 1,350,000 ₪).
אין מחלוקת לגבי חישוב שכ"ט הכונס עפ"י תקנה 2 לתקנות שכה"ט המסתכם בסך של 11,509 ₪ לא כולל מע"מ.
7.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור החלטתי לדון בבקשה כבערעור עצמו.
ב. טענות הצדדים
8.המבקשים טוענים כי מצאו רוכשים שהסכימו לרכוש את הדירה במחיר גבוה משמעותית מהמחיר בו ביקש הכונס למכור את הדירה, וכי ניתן להסיק מכך כי המחיר בו ביקש הכונס למכור את הדירה היה נמוך בהרבה משוויו הריאלי של הדירה.
לטענתם, חרף הסכמת הצדדים בדבר שכ"ט הכונס, ביקש הכונס מהרשם לפסוק לו שכ"ט בסך של 205,241 ₪ כולל מע"מ, כנגזר מהתמורה שהתקבלה ממכירת הדירה בפועל, תוך התעלמות מוחלטת ממה שהוסכם בין הצדדים. המבקשים טוענים כי שגה הרשם כאשר אישר את שכ"ט שביקש הכונס והתעלם מהסכמת הצדדים, וכי הרשם לא היה רשאי לחרוג מהסכמות אלה.
המבקשים טוענים, כי שכ"ט הכונס שהוסכם בין הצדדים התבסס על גובה ההצעה שנתקבלה ע"י הכונס, ולפיה ביקש הכונס באותו דיון לאשר את המכר. לטענתם, החייבים עשו מאמצים ומצאו קונה אחר ששילם סכום גבוה באופן משמעותי מהמחיר בו ביקש הכונס למכור את הדירה, והכונס אינו זכאי לקבל כספים בגין ההפרש בין מחיר ההצעה שביקש לאשר לבין המחיר שהשיגו המבקשים הנובע ממאמציהם, כאשר אין לו כל חלק בהגדלת התמורה שנתקבלה ממכירת הדירה.
על כן טוענים המבקשים כי יש לגזור את שכ"ט הכונס עפ"י תקנה 5 מהצעת המכר שביקש הכונס לאשר, ולפיכך שכ"ט הכונס עפ"י תקנה 5 מסתכם בסך של 122,607 ש"ל כולל מע"מ.
9.המשיב טוען כי הבר"ע הוגשה בחלוף המועד להגשתה, שכן ההחלטה בה אישר הרשם את שכ"ט הכונס ניתנה ביום 13.5.09, ואילו הבר"ע הוגשה רק ביום 17.12.09. לטענתם אין די בהגשת תגובה מטעם המבקשים בה התייחסו לשכ"ט הכונס וכי גם הבקשה לעיון מחדש שהגישו המבקשים אינה מאפשרת "לעקוף" את המועדים שנקבעו בחוק.
לגופו של עניין, טוען הכונס כי עפ"י תקנה 5 כונס הנכסים זכאי לשכ"ט כקבוע בתקנה 2 בתוספת שכר באחוזים מהתמורה שנתקבלה בעד מכירת הדירה, דהיינו, מהתמורה שנתקבלה בפועל.
לטענת הכונס, בדיון שהתקיים ביום 28.1.09 בו הגיעו הצדדים להסכמות האמורות, עמדו על הפרק שתי חלופות בלבד, האחת, סילוק מלוא חוב ההלוואה ע"י המבקשים, והשנייה, אישור הצעת המכר שביקש הכונס לאשר. לטענתו, נוכח שתי החלופות הנ"ל, הוסכם כי שכ"ט הכונס יחושב עפ"י גובה הצעת המכר ולא עפ"י הסכום שייפרע ע"י החייבים, במידה וייפרע. לפיכך, טוען הכונס, הסכמת הצדדים כלל לא התייחסה לנסיבות שבהן תאושר הצעת מכר גבוהה יותר מההצעה שביקש לאשר במועד זה, והאפשרות שהחייבים ימצאו קונה במחיר גבוה יותר כלל לא נדונה.
לעניין טענת המבקשים לפיה הם אלה שמצאו את הרוכשים שהסכימו לשלם עבור הדירה את התמורה שנתקבלה, טוען הכונס כי הדירה נמכרה על ידו, הוא זה שערך את הסכם המכר, הגיש את הבקשה לרשם לאישורו, הגיש את הדיווח לרשויות מס שבח, פעל לקביעת מועד לפינוי הדירה, פיקח על ביצוע התשלומים עפ"י הסכם המכר במלואם ובמועדם.