ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
51637-12-10
11/06/2013
|
בפני השופט:
עידית איצקוביץ
|
- נגד - |
התובע:
שיקו מנשה דגמי
|
הנתבע:
מיסטר פוד א.א. בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1. התובע עבד אצל הנתבעת, שהינה חברה העוסקת בתחום המזון, בתור מחסנאי, החל מחודש יוני 2006 ועד לחודש מרץ 2010.
לטענת התובע, הוא פוטר ללא עריכה שימוע כדין ושולם לו רק חלק מפיצויי הפיטורים המגיעים לו ועל כן, הוא דורש יתרת תשלום, בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. בנוסף, ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין, בחוסר תום לב ובהעדר שימוע.
לגירסת התובע, תלושי השכר כללו רכיבים אשר לא שיקפו את שכר עבודתו ונועדו להקטין את שכר היסוד, בכך, הפרה הנתבעת את הוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 בגין הפרה זו מבקש התובע פיצוי.
בנוסף, התובע ביקש פיצוי עבור הסכומים שנוכו משכרו ולא הועברו לחברת ביטוח "מגדל".
התובע ליווה לנתבעת סך של 50,000 ₪ ולטענתו היא חייבת לו בגין יתרת חוב סך של 15,000 ₪.
בגין רכיבים אלה ביקש התובע לחייב את הנתבעת.
2.הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כי התובע לא פוטר מעבודתו אלא התפטר בהודעה שהוא מסר בחודש פברואר 2010, לפיה הוא עומד לעזוב את העבודה בסוף חודש מרץ ואף ביקש ממנהל הנתבעת, מר רן איזון, שינפיק לו מכתב פיטורים.
הנתבעת טענה כי התובע קיבל בונוס חודשי בהתאם לביצועיו בעבודה.
באשר להלוואה הנטענת, הסכימה הנתבעת כי בשל היחסים הקרובים בין הצדדים, ועקב הקשיים הכלכלים אליהם נקלעה הנתבעת בשל פריצה במפעליה, הלווה התובע לנתבעת סך של 50,000 ₪, אך בהמשך החזירה הנתבעת לתובע את מלוא סכום ההלוואה.
על אף שהתובע התפטר כדי לפתוח עסק עצמאי, הסכימה הנתבעת לשחרור הכספים שהיו מופקדים בחברת ביטוח "מגדל", כולל פיצויי פיטורים.
הנתבעת טענה כי התובע קיבל את כל הזכויות להן הוא זכאי על פי דין ואשר פורטו בתלושי השכר כדבעי.
3.ראיות שנשמעו בדיון
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון על תצהירו.
מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של שני מנהליה ובעליה, מר רן איזון (להלן: "רן") ומר משה איזון (להלן: "משה").
לאחר שמיעת דיון הוכחות בתיק, הגישו ב"כ הצדדים סיכומים בכתב והתיק הועבר להכרעה.
4.תקופת עבודתו של התובע ושכר העבודה
אין מחלוקת באשר לתקופת העבודה של התובע החל מיום 1.6.2005 ועד ליום 1.3.2010- 58 חודשים. יש לציין כי מהעדויות שנשמעו ואף מסיכומי ב"כ הצדדים עולה כי יחסי עובד-מעביד הסתיימו בסוף חודש מרץ 2010. אולם, מאחר שמדובר במוסכמה, נצמד אליה למען ההכרעה.
בהתאם לתלושי השכר אשר הונפקו לתובע, השכר האחרון היה בסך 6,527.72 ₪ לחודש וכן נרשמה "פרמיה" שחושבה לפי יום עבודה – בסך 46.50 ₪ .
התובע הצהיר כי השכר סוכם בתחילת העבודה לפי סך של 5,500 ₪ ולאחר מכן עלה ל-8,097 ₪. התובע העיד בחקירתו בדיון: