דבש ואח' נ' ישר ואח'

פסק דין

ביום 19.11.09 ארעה תאונת דרכים בכביש עוקף חוסאן. בתאונה היו מעורבים התובע שנהג ברכבו פורד טרנזיט והנתבעת 1 שנהגה ברכב מסוג סוזוקי שהיה מבוטח בביטוח צד ג' אצל הנתבעת 2.

התובע טוען כי הנתבעת סטתה מנתיב נסיעתה לנתיב נסיעתו, ופגעה ברכבו לפיכך על הנתבעת לפצותו בגין כל נזקיו. לטענתו הנזקים הם 13,457 ₪ נזק ישיר לפי חו"ד שמאי, 1,002 ₪ שכ"ט השמאי, 450 ₪ הפרשי הצמדה וריבית, 700 ₪ הוצאות גרירה, ו- 4,000 ₪ דמי בטלה, בזבוז זמן נסיעות ועגמת נפש. סה"כ נזקים 16,609 ₪.

הנתבעים טוענים כי אמנם הנתבעת 1 סטתה מנתיב נסיעתה לנתיב נסיעת התובע ואולם זאת בשל כך שהיא נסעה אחרי רכב גדול שהסתיר את שדה הראיה שלה. היא נסעה במהירות סבירה ומותרת ולפתע לאחר עיקול הדרך גילתה שרכב צד ג' עמד בנתיב הנסיעה וחסם אותו ומבלי שהשאיר איתות או משולש אזהרה. לטענת הנתבעים הנתבעת 1 נאלצה לסטות מנתיב הנסיעה על מנת למנוע תאונה. בשל טענה זו הגישו הנתבעים הודעה לצד ג' נגד אותו בעל רכב וחברת הביטוח של הרכב.

ביום הדיון התברר כי לא נעשתה מסירה כדין לצדדי ג' לפיכך ההודעה לצד ג' נמחקה והדיון התמקד ביחסים שבין התובע לנתבעים.

העידו בפני 2 הנהגים (התובע והנתבעת 1). התובע העיד כי הנתבעת סטתה מנתיב נסיעתה לנתיב נסיעתו ופגעה בו. התובע צרף תמונות של הרכב שלטענת הנתבעת חנה על נתיב נסיעתה וממנה עולה לכאורה שהרכב של צד ג' חנה על שולי הדרך ולא על הכביש עצמו.

הנתבעת 1 העידה כי הרכב של צד ג' עמד על נתיב נסיעתה ולכן היא סטתה לעבר הנתיב הנגדי, לדבריה כדי למנוע תאונה.

כיון שהנתבעת 1 מודה שהיא זו שסטתה מנתיב הנסיעה, עליה מוטל היה הנטל להוכיח שהסיבה לסטיה היה רכב שחסם את נתיב נסיעתה. לטעמי הנתבעת לא עמדה בנטל זה.

ראשית, מתוך עדותה התברר כי רכב שנסע לפניה חלף על פני הרכב שעמד לצד הדרך מבלי שפגע בו ומבלי שגרם לתאונה ומבלי שסטה לנתיב הנגדי.

שנית, הנימוק של מניעת תאונה לא יכול להתקבל שכן הסטיה גרמה לתאונה בה ניזוק רכבו של התובע. אין בקביעה זו כדי למנוע מהנתבעת הגשת תביעה נגד אותו בעל רכב צד ג' ואם תצליח להוכיח בתביעה זו את רשלנותו של אותו צד ג' תוכל להיפרע ממנו את מה שתשלם לפי פסק דין זה או חלק ממה שתשלם לפי חלקי הרשלנות שתיקבע באותה תביעה, ככל שתיקבע.

דבר שלישי, על הנתבעת היה להתאים את הנסיעה לתנאי הדרך. כיון שהנתבעת הגיעה לעיקול היה עליה להתאים את הנסיעה כך שהיא תוכל לעצור אם דבר מה יפריע לה אחרי העיקול.

באשר לנזקים התובע המציא חו"ד שמאי על הנזקים הישירים וכן המציא אישור על תשלום לשמאי לפיכך הוא זכאי לקבל את התשלום בגין נזקיו הישירים וכן בשל הגרירה ואולם התובע תבע סכום נוסף בשל כך שהרכב משמש אותו לעבודה, ובחקירתו התברר שהרכב לא משמש אותו לעבודה.

אני מחייב איפוא את הנתבעות לשלם לתובע סך של 15,500 ₪ וכן אני מחייבם לשלם לתובע את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"א, 26 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה