דברים שאמרה עו"ד לבא כוח הצד שכנגד בקשר לדיון חסינים מפני תביעת לשון הרע

עניינו של פסק דין זה בשאלה אם חלה החסינות לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, על דברים שאמרה הנתבעת לתובע, שניהם עורכי דין במקצועם, בהקשר לתיקים שמנהלים הצדדים, בשם לקוחותיהם, זה מול זה, בבית המשפט לענייני משפחה.

רקע עובדתי

1.             1.             הצדדים לתיק זה מייצגים מתדיינים בשתי תביעות המתבררות בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא ( "התביעות"). בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה, משמש התובע כאן כב"כ הנתבע, והנתבעת כאן משמשת כב"כ התובעות.
התביעה שלפניי באה משום דברים שנאמרו ע"י הנתבעת, כלפי התובע, בבית המשפט לענייני משפחה בקשר עם התביעות הנ"ל.

2.             2.             שתי התביעות סובבות סביב העברת מחצית הזכויות בבית מגורים שרכשה החסויה, מאמה ומאחיה (" הנכס") אל בעלה, הוא לקוחו של התובע (" הבעל").     
"התביעה הרכושית" (כפי שכונתה על ידי הצדדים) היא תביעה לביטול העברת הזכויות בנכס לבעל, בטענה שבוצעה במרמה, תוך שהבעל ניצל את הפיגור השכלי ממנו סובלת החסויה, את העובדה שאיננה יודעת קרוא וכתוב ואיננה מבינה על מה היא חותמת, וגזל את רכושה (ס' 6 ו-ס' 9). מעיון בכתב התביעה שצורף על ידי הצדדים, עולה כי את התביעה הגישו האחות של החסויה ובתם המשותפת של החסויה ובעלה ( "התובעות"), כאפוטרופות של החסויה, לטענתן, לאחר שגילו את דבר העברת מחצית הזכויות בנכס על שם הבעל ( תמ"ש 16091/07).
התביעה הנוספת, שהוגשה במקביל, היא תביעה למינוי אפוטרופוס לדין לחסויה ( תמ"ש 16090/07).

3.             3.             מי שייצג את שני בני הזוג בביצוע העברת הזכויות מהחסויה על שם הבעל, הוא התובע כאן, עו"ד שפיים, שכאמור, מייצג את הבעל בשתי התביעות הנ"ל, שהוגשו כנגד הבעל  בבית המשפט לענייני משפחה.

4.             4.             בשתי התביעות טוענות התובעות כי "לא ברור כיצד הצליח הבעל לפעול ולהעביר מחצית הדירה על שמו ועוד לקבל את כספה של האשה מחברות הביטוח. הבעל פעל במרמה והונה את אשתו ומשפחתה כנראה הבעל קיבל סיוע מעורך הדין ופעל במרמה". (ס' 13 לבקשה למינוי אפוטרופוס וס' 14 לתביעה הרכושית. ההדגשה שלי - י.ב.).

5.             5.             לפי פרוטוקול בית המשפט לענייני משפחה בתיק תמ"ש 16090/07 (מינוי אפוטרופוס), טענה הנתבעת, עו"ד רפ, כלפי התובע: " הוא עזר לבצע את ההונאה של העברת הדירה". זוהי העילה להגשת התביעה שלפניי.

6.             6.             לטענת התובע, עו"ד שפיים, הוא ביצע את העברת הזכויות על פי בקשת החסויה ובעלה, במספר שלבים, שנדרשו לאור מצב הזכויות בנכס. הפעולות נעשו בשנים 94-93. באופן עקרוני, תחילה הועברו זכויותיהם של אמה של החסויה בנכס ושל אחיה, אל החסויה. החסויה ובעלה שילמו תמורה בסך של 81,780 ש"ח מתוך חשבון משותף של שניהם. לאחר מכן, העבירה החסויה במתנה, מחצית הזכויות בנכס, לבעלה.

7.             7.             מטעם הנתבעת כאן, עו"ד רפ, הוגש תצהירה שלה וכן, תצהיר של אחות החסויה (שהגישה את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה) ותצהיר אח נוסף, לתמיכה בטענת "אמת דיברתי". לטענתם, כעולה מן התצהירים, היוזמה להעברת הזכויות בנכס לחסויה, הייתה של הבעל. יום אחד הופיע הבעל עם התובע, אצל אמם של המצהירים והחסויה, ושכנע את האם להעביר את הזכויות ע"ש החסויה. התובע הבטיח לאם כי הדירה תעבור אך ורק לחסויה, ואז החתים את האם והאח על המסמכים הדרושים להעברת הזכויות. החשבון ממנו שולמה התמורה הוא חשבון שאליו הועברו אך ורק כספי החסויה. בעלה ניהל חשבון נפרד שאליו הפקיד את כספיו. לאחר כשנה, ומבלי ליידע את המשפחה (בניגוד להבטחותיו), הועברה מחצית הזכויות בנכס לבעל, באמצעות התובע, עו"ד שפיים. הכל כשעו"ד שפיים יודע מה מצבה של החסויה, תוך ניצול העובדה שאיננה מבינה דבר, ואיננה יודעת לקרוא, עד שכיום המליץ היועץ המשפטי לממשלה על מינוי אפוטרופוס לדין. "התרגיל שעשה עו"ד שפיים" כך, לטענת המצהיר, בולט דווקא משום הטענה ששולמה תמורה מתוך חשבון משותף של השניים. אם כך, למה להעביר קודם את מלוא הזכויות בנכס לחסויה ובחלוף שנה להעביר מחצית מן הזכויות בנכס מהחסויה לבעל, ללא תמורה, ומבלי ליידע את המשפחה?!

8.             8.             יש לציין כי בית המשפט לענייני משפחה מצא לנכון להפנות לועדת האתיקה של הלשכה את השאלה: האם רשאי התובע לייצג את הבעל בתביעה, לאור העובדה שייצג את הבעל ואת החסויה בעסקה להעברת הזכויות.

השאלה העומדת לדיון

9.             9.             תחילה ביקשתי את התובע להתייחס לאפשרות שברור תביעה זו יידחה עד לאחר סיום ההליכים בבימ"ש למשפחה, תוך שהפניתי את הצדדים לע"א (מחוזי ת"א) 2699/00 עו"ד כהנא נ' וינברג-דורון, משרד עו"ד (כב' הש' גרסטל מיום 27/2/01). התובע אמנם השאיר לשיקול דעת בית המשפט את ההחלטה, אך ציין באותה נשימה, שאינו מסכים שהתביעה תימחק או תידחה מכל סיבה שהיא.

10.         10.         בהמשך ולאור הודעת התובע - לאחר שעיינתי בתיק ומצאתי כי התשתית העובדתית הדרושה להכרעה מצויה בפני בימ"ש, ואינה שנויה במחלוקת - הוריתי כי קודם תתברר שאלת קיומה של חסינות לפי סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 ( החוק), בדרך של הגשת סיכומים.

11.         11.         לאחר עיון בסיכומי הצדדים והחומר שבתיק בית המשפט, אני סבורה כי דברי הנתבעת חוסים תחת החסינות לפי סעיף 13(5) לחוק, ואני מורה על דחיית התביעה בהעדר עילה. הכל כמפורט להלן.

דיון והכרעה