ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
53965-07
08/06/2010
|
בפני השופט:
מרדכי בן-חיים
|
- נגד - |
התובע:
רינת דביר ע"י עו"ד א. טבח
|
הנתבע:
גל הראל ע"י עו"ד ר. שבירו
|
פסק-דין |
פסק דין
א.מהות תביעה ועיקר טענות בעלי הדין
בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה שהתגלעו בדירת מגורים שרכשה התובעת מן הנתבע, ותביעה שכנגד מטעם הנתבע להשבת כספים.
1.התובעת טענה כי התקשרה ביום 31.8.03 עם הנתבע בהסכם לרכישת בית דו משפחתי בתל אביב (להלן בהתאמה: "ההסכם"-"הבית").
2.כנטען, נבנה הבית על ידי הנתבע שאינו קבלן בנין במקצועו וכי בהסכם נאמר כי התובעת רוכשת את הבית במצבו (AS IS).
3.להלן טענה התובעת כי בבית התגלעו ליקויי בניה אשר החמורים בהם התבטאו בתופעות רטיבות קשה שפשו בחלקים שונים של הבית.
4.מהנדס גוכמן שנתן חוות דעת מטעם התובעת תיעד בחוות דעת מיום 21.6.04 (להלן: "חוות דעת גוכמן") רטיבות פעילה במרתף הבית מעל השיפועים ובסיפי חלונות ובתקרת חדר המגורים.
כמו כן, תיעד גוכמן סדקים ושברים באריחי הריצוף, ליקויים בעבודות אלומיניום, טיח, עבודות פיתוח וסטיות בקירות.
גוכמן תימחר את עלות תיקון הליקויים בסכום של 250,450 ₪ במחירים לקבלן ראשי.
5.התובעת צרפה לכתב תביעתה מכתב של חברת דנליר איטום בע"מ מיום 26.2.06 הסוקרת את מפגעי הרטיבות וקובעת כי מדובר בכשלי איטום.
6.התובעת מוסיפה וטוענת כי ניסיונות הסדר לפשרה בין הצדדים שבגדרם ניתנה לנתבע האפשרות לתקן את ליקויי הרטיבות וכשלי האיטום – נדחו על ידי הנתבע.
7.ביום 14.2.07 פנה ב"כ התובעת במכתב לנתבע בגדרו ייחס לנתבע רשלנות בבניה וסטיה מהוראות הדין ודרש לדעת אם הנתבע מוכן לתקן את הליקויים.
במכתב התשובה שלו מיום 27.2.07, טען הנתבע כי אינו קבלן ומשכך, לא חלות עליו הוראות חוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר דירות"), הנתבע כפר בטענה כי התרשל בבניה וייחס לתובעת סיכול הסדרי הפשרה.
8.בכתב התביעה מייחסת התובעת לנתבע רשלנות בבניית הבית, הפרת חובותיו מכח חוק המכר דירות והפרות דיני המכר הכלליים.
9.התובעת עתרה לחייב את הנתבע בסכום עלות תיקון הליקויים שתומחרו בחוות דעת גוכמן ובנוסף פיצויים בשל עוגמת נפש (להלן: "נזק בלתי ממוני") בסכום של 20,000 ₪ ועלות פינוי הבית וצורך בדיור חליפי בסכום 20,000 ₪.
התובעת העמידה את תביעתה על סך של 290,000 ₪.
10.הנתבע הגיש כתב הגנה בגדרו עתר לדחות את התביעה על הסף בהיותה טרדנית ובלתי מבוססת, ולעיצומו של עניין טען:
"כי בנה את הבית באמצעות אנשי מקצוע מן השורה הראשונה על מנת שישמש אותו למגוריו".
11.כי התובעת בדקה את הבית ואישרה כי מצאה אותו תקין ושלם וכי מכל מקום התובעת רכשה את הבית במצבו והיא מתגוררת בו מזה 4 שנים וכי ככל שקיימים בה ליקויים – הם נגרמו כתוצאה מפעולותיה של התובעת.
12.הנתבע טען כי התובעת הסכימה במסגרת הסדר הפשרה להסתפק בתשלום סכום בסך 20,000 ₪ וכי התובעת היא שהכשילה את הסדר הפשרה.