דביטיאשווילי נ' בנק הפועלים

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת להארכת המועד להגשת רשות ערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיב.

אין מחלוקת כי הבקשה מתייחסת להחלטת הרשמת הנכבדה מיום 11/8/13.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו.

לפיכך המועד להגשת בקשת הערעור ביחס להחלטה נשוא בקשת ערעור זו חלף, ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה, כאשר בבקשתה אשר בפני באשר לא הוצג כל טעם של ממש המצדיק סטיה מן המועדים אשר נקבעו בחיקוק.

"הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)."

ראה בספרו של כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011, ע"מ 110).

הדברים יפים אף לענייננו. המבקשת מציגה לבית המשפט בקשות נוספות אותן הגישה לרשמת הנכבדה לאחר מתן ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור , אשר במסגרת ההחלטה באותן בקשות מפנה הרשמת הנכבדה את המבקשת להחלטתה נשוא בקשת רשות הערעור. בקשות נוספות אלו והחלטותיה של הרשמת בעניינן אינן מהוות את הטעם הנדרש לצורך הארכת מועד. כאמור נקבע כבר כי אין לאפשר למבקשת בנסיבות אלו להביא להארכת המועד להגשת בקשת הערעור באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשות נוספות באותו העניין לרשמת כפי שעשתה, ואף מן הטעם הזה יש לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור ואף את בקשת רשות הערעור.

סוף דבר,

הבקשה נדחית.

אך לפנים משורת הדין, מחמת שלא נתבקשה תשובת המשיב ואף שהיה בהחלט מקום לעשות כן, איני מחייבת את המבקשת בהוצאות הבקשה.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ד, 20 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.