דבח נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפנינו כתב תביעה שהגיש התובע כנגד החלטת הנתבע מ- 19.6.13 הדוחה תביעתו לגמלת ה"ה לפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 ("החוק") משהכנסותיו (בסך 1,807 ₪) עולות על סכום הגמלה לחודש (1,697 ₪), הכנסות משכ"ע של בת הזוג, כשיתר תנאי הזכאות (לרבות ידועים בציבור) ולרבות דרישת עבודה לא נבדקו.

טוען התובע כי אין לו ממה להתקיים, משהוא נותן לבן מזונות (בתביעה 1,000 ₪; בדיון המוקדם 1,200 ₪), בת זוגו, עו"ז ללא ת.ז., מרוויחה 3,800 ₪ ושולחת לבן שלה לחו"ל 300 $ ואיך ישלם שכירות (בדיון המוקדם טען לשכ"ד 2,300 ₪).

2.בכתב הגנתו טען הנתבע כי בדין נדחתה התביעה כאמור במכתב הדחיה (עותק התביעה למל"ל צורף).

3.ביום 29.10.13 נתקיים דיון מוקדם בפני כב' השופטת ס. דוידוב מוטולה.

התובע חזר על נתוני העובדה דלעיל וטען כי סיים לקבל ד"א ואם לא ישלמו לו ה"ה יחזור לפשע ולסמים. לא הגיוני למנוע את הזכויות שלו, כשלבת הזוג שלו אין זכויות.

הנתבע הגיש תע"צ של פקידת תביעות בה"ה בסניף יפו, כשהחישוב בוצע עפ"י פסיקת ביה"ד הארצי בעב"ל 6574-05-10 (חישוב עפ"י תקנה 7(5), כך ששיעור הגמלה לה זכאים התובע ובת זוגו הוא פחות 7.5% משכר הבסיס, כשחישוב השכר נעשה לפי חודש השכר הנמוך ביותר (חודש 3/13).

4.ביום 5.1.14 נשמעו בפנינו טיעוני התובע והנתבע (משבפועל, אין מחלוקת על העובדות).

התובע הבהיר כי קיבל דמי אבטלה, הציג תלושים של בת הזוג (לתקופה יולי – ספטמבר, שהוחזרו משאינם לתקופה שבדיון), הלין על כך כי לא לקחו בחשבון שהיא שולחת כסף לבן שלה לחו"ל (כמסמכים שהציג כמפורט בעמ' 4) וגם לא את חודש יולי שבת הזוג יצאה לחו"ל.

התובע הופנה להגשת תביעה חדשה ותביעה לנכות כללית.

ב"כ הנתבע טענה כי ההסבר לחישוב ניתן בתע"צ, כי כל שנלקח בחשבון זה השתכרות בת הזוג, כשמהסכום הופחתו מזונות התובע לבנו (לפי תצהיר האם כשהנתבע לא עמד על קבלת פס"ד מזונות) והסכום שנותר עולה על שיעור הקצבה לפי הרכב המשפחה. למל"ל גם לא הוגשו אסמכתאות למשלוח כספים לחו"ל, גיל הבן שם; הכנסות בת הזוג נלקחות בחשבון, כשאינה נדרשת למבחני החוק, משאינה "תושב". אושרה לתובע נכות כללית בשיעור 65% מ- 30.10.13 והתובע הגיש החמרה ב- 29.12.13.

5.ולהכרעתנו –

א.קודם לכל, נפנה שוב התובע לזכותו להגיש תביעה חדשה ולכך כי זכותו לפנות לבחינת זכאותו לה"ה בכל חודש, בכל עת בה חל שינוי בתנאי זכאותו.

עוד יובהר כי ככל שתקבע לתובע זכאות לנכות כללית – תלקח גם זו בחישוב זכאותו בה"ה.

ב.לענייננו – כעולה מהנתונים שבפנינו, ודאי אלה שטוען להם התובע עצמו – בדין נדחתה זכאותו להבטחת הכנסה, כעולה מחישוב שנערך בתע"צ מטעם הנתבע.

הנתבע מתייחס לבת הזוג, להכנסתה (כעולה מתלושיה שצורפו לתע"צ), למזונות שמשלם התובע לבנו (ובהקשר זה – אף שנדרש הנתבע לפס"ד מזונות, בחישוביו הסתפק בהצהרת הָאֵם) – כל אלה עפ"י הדין שוללים זכאותו לה"ה, משהכנסת בת הזוג, גם לאחר הפחתת המזונות שמשלם התובע – עולה על הזכאות לה"ה עפ"י ההרכב המשפחתי (זוג).

בהתאם – אין לנו אלא לדחות התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ד, (30 ינואר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

חנה גלאי, נ.צ. עובדים