דבוש נ' בית החולים זיו ואח'

החלטה

זוהי בקשה לעיון בתיק שבכותרת מכוח תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג- 2003 (להלן: "התקנות").

ביום 12.09.13 דחיתי את עתירתו של העותר אשר הופנתה נגד החלטתו של משיב 1 לפרסם מכרז פומבי ביחס להפעלת מזנון בבית חולים זיו בצפת. העותר טען, כי על משיבים 1 ו-2 לפרסם מכרז סגור תוך הכפפתו לתקנה 4(9) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג – 1993 (להלן: "תקנות חובת המכרזים"), תוך השמטת תנאי סף הדורש ניסיון. השאלה שעמדה על הפרק הייתה חוקיות החלטתו של משיב 1 לפרסם מכרז פומבי, קרי האם החלטה זו נגועה בחוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבותו של בית משפט זה.

מהבקשה עולה, כי המבקשים הנם בעלי זיכיון אשר מפעילים מזנון בבית החולים זיו בצפת מזה עשרות שנים. לאחרונה נודע להם אודות העתירה ופסק הדין. לדידם, היה מקום לצרפם לעתירה מאחר והיו עלולים להיפגע מקבלת העתירה. עוד עולה מבקשתם, כי העותר הגיש ערעור על הפסק הדין ובקשה למתן צו מניעה זמני אשר ניתן ביום 20.10.13.

המבקשים סבורים, כי אם יתקבל הערעור ויוחלט, כי העותר הנו הזוכה היחיד במכרז הם עלולים לאבד את משלח ידם ופרנסתם; משכך מבוקש ליתן להם את הרשות לעיין בתיק בית המשפט כדי שיוכלו לכלכל צעדיהם בהתאם.

העותר מתנגד לבקשה; לטענתו, בבסיס העתירה והערעור עומדת כוונת משיב 1 לפרסם מכרז להפעלת מזנון בבית החולים; משכך, בין אם יתקבל ערעורו של העותר ובין אם ידחה, ממילא בכוונת משיב 1 לסיים את תנאי העסקתם של המבקשים. בנוסף, ככל שהמבקשים מעוניינים לתקוף את החלטת משיב 1 לצאת במכרז פומבי, פתוחה בפניהם הדרך לעשות כן באמצעות הגשת עתירה נפרדת. בנסיבות העניין, העותר מבקש לקבל הזדמנות לשיקום וחזרה למסלול חייו באמצעות הוצאה מן הכוח אל הפועל של תקנה 4(9) לתקנות חובת מכרזים. לסיום טוען העותר, כי המבקשים לא הצביעו על טעם המצדיק מתן זכות עיון במסמכי העתירה.

המבקשים טוענים בתגובתם, כי לא ברור מדוע העותר עומד על התנגדותו לבקשתם. מחד גיסא העותר מודה, שהמבקשים מנהלים כיום את מזנון בית החולים אך מאידך גיסא הוא נמנע מצירופם לעתירה. בנוסף טוענים המבקשים, כי לא ידוע להם על כוונת משיב 1 לצאת במכרז פומבי וככל שייעשה כן, הרי שגם להם עומדת הזכות להגיש מועמדותם למכרז; נוכח כך, אין ביכולתם להגיש עתירה נגד החלטת משיב 1 מאחר וזו לא הומצאה לידם. כל שידוע למבקשים הוא, כי העותר מבקש להצהיר עליו כזוכה היחידי והבלעדי במרכז ואם כך ייעשה, תיפגע פרנסתם.

באשר לטענת העותר, כי ברצונו לשקם את חייו בהתאם לאמור בתקנה 4(9) לתקנות חובת מכרזים הרי שגם למבקשים זכות דומה, שכן מבקשת 1 הנה יורשת נכה צה"ל ומבקש 2 הנו נכה צה"ל בעצמו כהגדרתם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 [נוסח משולב].

לא הוגשה תגובה כלשהי לבקשה מטעם המשיבים 1 ו-2.

המסגרת הנורמטיבית

שאלת זכות העיון בתיקי בית-המשפט והיקפה זכתה להסדר במסגרת התקנות. לענייננו רלוונטית תקנה 4, העוסקת בזכות העיון של מי שאינו בעל דין, וזו לשונה:

זכות דין"4. (א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב)...

(ג)....

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה)...

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת.

(ז)התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון".

בע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ (להלן: "עניין סבוב"), עמד בית המשפט העליון על תכליתה של תקנה 4 לתקנות בציינו, כי ביסוד ההכרעה בשאלת זכות העיון של מי שאינו בעל-דין בתיק בית-המשפט, מונחות שתי מגמות יסוד: האחת, מגמה הבאה לאפשר לכל אדם לעיין בתיק בית-המשפט. זהו עקרון היסוד בתקנות (תקנה 4(א) לתקנות) ולפיו ניתן לבקש עיון, אלא אם העיון אסור בדין. זכות העיון שואבת את עיקר כוחה מעקרון פומביות הדיון אשר מאגד בתוכו שני עקרונות חשובים: חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. עם זאת באות התקנות להגשים מגמה שנייה שעניינה חשיבותם של זכויות ואינטרסים אחרים, שאינם עולים בהכרח בקנה אחד עם עקרון הפומביות ועם זכות העיון. במובן זה, עקרון פומביות הדיון וזכות העיון אינם עקרונות בלתי מוגבלים. גם זכות העיון במסמכי בית-המשפט אינה מוחלטת, והיא כפופה להגבלות תחיקתיות שונות המשקפות את האיזון שבין עקרון פומביות הדיון וזכות העיון לבין אינטרסים אחרים. תכלית אחרת המונחת ביסוד התקנות היא חשיבותה של הזכות לפרטיות ואף היא זכות יסוד בעלת מעמד על-חוקי. משכך, יש לאזן את זכות העיון ואת עקרון פומביות הדיון אל מול הזכות לפרטיות. אין לקבוע מראש, כי הפומביות גוברת בכל מקרה על הפרטיות, כשם שאין לקבוע, כי הפרטיות גוברת בכל מקרה על הפומביות. יש לבחון כל מקרה על-פי נסיבותיו. אין די בעצם הרצון של האדם לעיין בתיק בית המשפט, אלא שנדרש הוא להצביע על טעם הבקשה.

בעניין סבוב, מנה בית המשפט רשימה של שיקולים אשר יש לבחון במסגרת הבקשה לעיון בתיק; כך למשל, ככל שמדובר בעניין של המבקש שהוא בעל חשיבות ועוצמה רבים יותר, כך יגבר משקלה של זכות העיון בנסיבות המקרה. לעומת זאת, ככל שמדובר בטעם שולי וחסר חשיבות, יפחת משקלה של זכות העיון. אין דינה של בקשת עיון שמטרתה סיקור עיתונאי, כבקשת עיון שמטרתה שימוש במידע לשם פגיעה מכוונת במי מבעלי הדין. במקביל יש לבחון את עוצמת האינטרס של בעלי הדין למנוע את העיון. זו הבדיקה על-פי תקנה 4 של "עניינם של בעלי הדין". ככל שמדובר בעניין של בעלי הדין שהוא בעל חשיבות רבה יותר, כך יגבר משקלו לעומת זכות העיון של המבקש. ככל שמדובר בהתנגדות שולית יותר שלא בוססה כנדרש, כך תיטה הכף לעבר זכות העיון. על-כן, אין דינה של התנגדות המבוססת על פגיעה בצנעת הפרט כדין התנגדות המבוססת על ההשקעה שהשקיע בעל-הדין בניסוח כתבי טענותיו. מכאן ברי, כי בנסיבות שבהן אין כל פגיעה בזכותו של בעל-דין בשל עצם העיון, או שלא הוכחה פגיעה כזו, יש להיעתר לבקשת העיון. יש לראות באיזון העקרוני שבמסגרת תקנה 4 לתקנות כהליך שבו על בית המשפט לאפיין את המשקל של כל אחד מן האינטרסים והזכויות העומדים על הכף ולאזנם זה כנגד זה מתוך נקודת המוצא של הגשמת זכות העיון.