ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
|
25907-11-12
05/06/2013
|
בפני השופט:
הרווי גרובס
|
- נגד - |
התובע:
גלעד דבוש
|
הנתבע:
תומר אושה
|
פסק-דין |
פסק דין
רקע עובדתי
1.בפני תביעות הדדיות של בעלי הדין בקשר להסכם שנערך ביניהם בינואר 2012 (להלן: "ההסכם"), ההסכם נערך בכתב יד של הנתבע ולפי תנאיו רכב מיצובישי משנת 1998 (להלן:"הרכב") בבעלות הנתבע יימכר למרבה במחיר כאשר מסכום התמורה התובע יקבל את ה- 7500 ₪ הראשונים והנתבע יהיה זכאי לכל סכום נוסף שישולם. כמו כן הנתבע התחייב להחזיר לתובע מחצית סכום הטסט ב- 15.3.12.
2.לטענת התובע, לפני שהצדדים חתמו על ההסכם ,הוא רכש את הרכב מהנתבע- כאשר הרכב היה ללא טסט ובמצב של גרוטאה – וזאת תמורת 1000 ₪. התובע גם שילם 250 ₪ לגרריסט, להביא את הרכב ממקום הימצאותו לביתו של התובע בנתניה.
3.התובע לטענתו השקיע 7500 ₪ בשיפוץ הרכב ובהעברת טסט כאשר הרכב היה כבר במצב משופר וטוב, והתכוון לתת לבנו לשימושו.
אולם בשלב זה, הנתבע שינה את עמדתו וכאילו חזר בו מהמכירה וסרב לשתף פעולה עם התובע בכל הקשור עם העברת הבעלות. במצב זה הנתבע הציע לתובע שהרכב יועמד למכירה ותמורת המכירה יחולק ביניהם באופן שיאפשר לתובע להחזיר לעצמו את השקעתו. במצב זה נולד ההסכם נשוא התביעות ההדדיות שבפני :לטענת התובע, לאחר שנחתם ההסכם הנתבע ניתק כל קשר עמו, וסירב לשתף עמו פעולה במכירת הרכב.
4.הנתבע באמצעות עו"ד בנדל שלח מכתב לתובע ביום 8.7.12 שבו הטענה העיקרית היא שהתובע שילם 1000 ₪ על חשבון רכישת הרכב ומסרב להשלים את העסקה. מחיר הרכב לפי המחירון הוא 12,500 ₪ ולאחר קיזוז המקדמה וסכומים נוספים שהתובע אכן שילם בקשר לרכב, על התובע לשלם 10,700 ₪ ומסכום זה יש להפחית את הסכומים שהוצאו על ידו עבור תיקון הרכב וזאת כנגד קבלות/חשבוניות שהוגשו" (נספח 3 לכתב התביעה).
הצדדים באמצעות עורכי דינם ניהלו מו"מ לגמור את הפרשה, ללא הצלחה, בין היתר נטען מטעם הנתבע שההסכם "הוכתב (לנתבע) על ידי (התובע) והוא נאלץ לחתום עליו תחת לחץ ואיומים שהרי אין כל הגיון בנייר הזה" (מכתב עו"ד בנדר מיום 12.9.12).
עתירות הצדדים
5.התובע מבקש לבטל את ההסכם ולקבל מהנתבע החזר ה- 7500 ₪ אותו שילם לטענתו עבור תיקונים. לדבריו, אין לו עניין שהנתבע יעביר לו בעלות מכיוון שהיום, לאחר שהרכב שוב בלי טסט, יעלה לו 3000 ₪ לעלות את הרכב על הכביש. מעבר ל- 7500 ₪ התובע דורש הפרשי הצמדה וריבית בסך 600 ₪.
6.הנתבע דורש מחיר המחירון של הרוב שהוא 12,500 ₪, פחות הסכומים הבאים:
א.800 ₪ שהתובע שילם עבור אגרת הטסט.
ב.250 ₪ שהתובע שילם עבור גרירת הרכב.
ג.1050 ₪ ששולם כמקדמה על חשבון הרכישה.
דהיינו – 10,450 ₪.
בנוסף הנתבע עותר להחזר של 3000 ₪ עבור מערכת שמע משוכללות שהיה ברכב ונלקח ממנו.
בסייפה של סעיף 10 לכתב התביעה שכנגד הנתבע דורש מהתובע להחזיר לידיו שיקים שנמסרו לו במסגרת חוזה שכירות שקדם לפרשת הרטיב.
יודגש כי לא הובאו כל ראיות בקשר לאותם שיקים והנסיבות שבהן השיקים ברשות התובע.
באשר לעניין הרכב- עמדת הנתבע היא שההסכם בטל מכוון שנערך כתוצאה מלחץ שהופעל עליו על ידי התובע ומבלי שהנתבע הבין את משמעות המסמך וכך מסר הנתבע בעדותו:
"הרכב עד היום שלי והוא הונה אותי והשתמש בחוסר ניסיון שלי. הוא (התובע) עושה בכל העולה על רוחו והשתמש בסיבה שאני אדם צעיר והוא ממולח.. אני לא רציתי לחתום על שום מכתב כזה"