החלטה
1. לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות התובע-המבקש ביום 6.3.11.
2.לעניין המחדל, המבקש טוען כי לא קיבל זימון לדיון. לעניין סיכויי התביעה המבקש מפנה לכתב התביעה.
3.המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי המועד נקבע בהתאם לרשימת מועדים מוסכמים ששלח התובע. אין בבקשה התייחסות לסיכויי התביעה.
4.מבדיקה ברישומי בית המשפט עולה כי ביום 1.3.11 הגיש התובע-המבקש בקשה לקביעת מועד דיון ובה כלל רשימת מועדים מוסכמים, שהראשון בהם היה מועד הדיון שנקבע בהחלטתי מיום 2.3.11. החלטה זו הומצאה לצדדים באמצעות הפקס', כפי שמעידים רישומי מערכת בית המשפט.
5.מעבר לכך, על עו"ד המגיש בקשה לדחיית הדיון לברר מה עלה בגורל בקשתו (רע"א 5307/93 דונלד גרין נ' אהרון פנחסי, עו"ד, תק-על 93(4) 98), דומה בעיני כי כך הוא גם ביחס למי שמגיש בקשה לקביעת מועד דיון. משרשם התובע בבקשתו מועד שחל ימים ספורים לאחר מועד הגשת הבקשה, על אחת כמה וכמה שהיה עליו לוודא את גורל בקשתו.
6.עת בוחן בית המשפט האם יש מקום לבטל פסק דין שניתן בהעדר הופעה, כשבעל הדין הוזמן כדין לדיון עליו לנהוג כך:
" במצב זה על בית המשפט, הדן בבקשה לביטול פסק הדין, לבחון שתי שאלות: האחת, מדוע לא התייצב בעל הדין לדיון, על אף שהוזמן כדין; האחרת, מה הם סיכויי הצלחתו בתיק של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן בהעדרו (ראו: י' זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 738; ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 398-397). לשאלה השנייה יש לייחס בדרך כלל חשיבות רבה יותר מאשר לשאלה הראשונה".
רע"א 04 / 8646 טרייה כריים נ' מנהל מקרקעי ישראל [פדאור (לא פורסם) 04 (18) 840], עמוד 1-2.
עוד ראה רע"א 00 / 1958 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על נה (5) 43, עמוד 46-47:
"כאשר ניתן פסק-דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין על-פי תקנה 227 לתקנות סדר הדין, הרי שיבדוק בית המשפט בעיקר שתי שאלות: (1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה - אם יבוטל פסק הדין?... (2) מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל. אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת" (ע"א 32/83 אפל נ' קפח [1])"
7.על בית המשפט לשקול, איפוא, אם יש טעם בביטול פסק הדין והאם התובע יפיק תועלת מכך. על כן – כאשר בקשת הביטול מצביעה על סיכוי לזכות במשפט, יטה בית המשפט להיענות לבקשה זו למרות שרשלנותו של המבקש היא אשר הביאה למתן פסק הדין נגדו. באשר לסיכויי ההצלחה, די לו למבקש להצביע על סיכויים לכאורה.
8.מבדיקת כתבי הטענות עולה כי התובע טוען לביצוע עבודות נגרות עבור הנתבע וכן תשלום סכומי חוב למל"ל עבורו. נראה כי אין מחלוקת של ממש כי התובע והנתבע, אחים, ביצעו יחד, בצורה כלשהי, עבודות נגרות, וכי ההתחשבנות ביניהם נותרה פתוחה. הנתבע מודה בכך אך טוען לחוב של התובע כלפיו. דומה בעיני כי הדברים מלמדים על כך שאכן קיימת מחלוקת הראויה להתברר.
9.על בית המשפט לאזן בין מחדלי המבקש לבין השאיפה לדון ולברר המחלוקות לגופו של עניין. לדידי, האיזון הראוי במקרה דנן הינו ביטול פסק הדין, בכפוף לתשלום הוצאות למשיב.
10.לפיכך, פסק הדין מבוטל, בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך של 1,000 ₪ עבור הוצאות המשיב וזאת עד ליום 15.6.11.
11.הצדדים מוזמנים לישיבת קד"מ ליום 14.7.11 שעה 9:20.
ניתנה היום, י"א אייר תשע"א, 15 מאי 2011, בהעדר הצדדים.