פסק דין
בפני תביעות הדדיות שעניינן ביטול חוזה קבלנות שנכרת בין הצדדים.
הצדדים-
התובעת הינה חברה פרטית ומוגבלת, המאוגדת בישראל ועיסוקה, בין היתר, בהקמת קונסטרוקציות מתכת מרחביות.
הנתבעת 1 (להלן: "השותפות") הינה שותפות רשומה בישראל.
הנתבעת 2 (להלן: "אוסקון") הינה חברה זרה הרשומה בטורקיה והעוסקת בין היתר, בתכנון וייצור קונסטרוקציות מתכת מרחביות.
הרקע-
ביום 05/06/01 נחתם הסכם בין השותפות לבין חיל ההנדסה של צבא ארה"ב (להלן: "המזמין"), במסגרתו, התחייבה השותפות לספק שירותי תכנון, ייצור ובניה של בסיס האחסנה הצבאי "נחשונים" באלעד שבישראל. לצורך ביצוע העבודות התקשרה השותפות ביום 24/10/01 בהסכם קבלנות משנה (להלן: "ההסכם") עם התובעת ועם אוסקון (להלן יקראו יחד: "קבלניות המשנה"), לפיו התחייבו קבלניות המשנה לבצע עבודות ייצור והרכבה של קונסטרוקציות מרחביות בשטח כולל של 120,000 מ"ר, למבנים מחמישה דגמים שונים:A , B, C, H ומבנה "לוגיסטיק" בבסיס נחשונים (להלן: "הפרויקט"). בהסכם נקבעו שני שלבים עיקריים לביצוע העבודה: השלב הראשון – ייצור והרכבה של מבנה אחד מסוג "A" כפיילוט לצורך בדיקת תוכניות הקונסטרוקציה, איכות החומרים ונאותות ההרכבה; השלב השני – ייצור והרכבה של כלל המבנים, לאחר אישור הפיילוט בכתב על ידי השותפות.
היחסים הפנימיים שבין התובעת לאוסקון בקשר לביצוע הפרויקט הוסדרו במסגרת הסכם מיום 28/05/02 (להלן: "הסכם שיתוף הפעולה"), הקובע את תחומי האחריות של כל צד בביצוע העבודה ואת חלקו בתמורה שתשולם על ידי השותפות. בעיקרי הדברים נקבע, כי אוסקון היתה אחראית על עבודות התכנון הנדרשות לפרויקט, אישור התכנון, ייצור הקונסטרוקציה הנדרשת לפיילוט ולפרויקט בכללותו ואספקת הקונסטרוקציה במועדים נקובים. התובעת אחראית היתה להוביל את הקונסטרוקציות ממפעל אוסקון לישראל ולהרכיבן באתר הפרויקט.
מסיבות שונות, ביטלה השותפות ביום 26/12/02 את ההסכם עם קבלניות המשנה ועקב כך הוגשו התביעות שבענייננו.
בתמצית - טוענת התובעת כי החוזה בוטל על ידי השותפות שלא כדין ועל כן מהווה הפרה יסודית שלו. לחילופין היא טוענת, כי אוסקון הפרה את הסכם שיתוף הפעולה עמה, התרשלה כלפיה ואף גרמה להפרת החוזה שבין התובעת לשותפות. אוסקון הכחישה את טענות התובעת והגישה אף היא כתב תביעה שכנגד המעלה טענות דומות כנגד השותפות וכנגד התובעת. גם מטעם השותפות הוגש כתב תביעה שכנגד בו נטען כי התובעת ואוסקון, ביחד ולחוד, הן אשר הפרו את ההסכם הפרה יסודית וכעת תובעת השותפות את נזקיה.
טענות התובעת-
על פי הנטען בכתב התביעה, על אף שההסכם לא נכנס לתוקפו אלא עם קבלת אישור המזמין לזהות קבלן המשנה (סעיף 29 בהסכם), החל קבלן המשנה בביצוע העבודה עוד טרם קבלת האישור כאמור וזאת מתוך רצון לקדם את הפרויקט ומתוך הנחה שהליך האישור יארך פרק זמן סביר שהוא כחודשיים מיום חתימת החוזה. בפועל הליך האישור התארך מעבר למצופה והוא ניתן רק לאחר כשבעה חודשים ממועד חתימת ההסכם. האיחור באישור המזמין גרר אחריו שינוי בהערכת לוח הזמנים לביצוע הפרויקט ותאריך היעד להשלמת הפיילוט נקבע ליום 15/09/02. לנוכח תאריך היעד שנקבע להשלמת הפיילוט, סוכם בישיבה בין נציגי אוסקון לנציגי התובעת כי הקונסטרוקציה עבור הפיילוט תהיה מוכנה למשלוח לישראל ביום 09/08/02. בפועל, כך טוענת התובעת, אוסקון לא עמדה בתאריך היעד שהוצב והמשלוח היה מוכן רק בסוף חודש אוגוסט. למעלה מכך, חלק מהפריטים שסופקו על ידי אוסקון היו פגומים ונוצר צורך להחליפם, דבר שגרר עיכוב נוסף של כחודשיים וחצי. בסופו של דבר רק ביום 08/12/02 הושלמה בניית הפיילוט.
ביום 28/10/02 ועוד טרם השלמת הרכבת הפיילוט, הודיעה השותפות לקבלן המשנה כי ניתן אישור לייצור המוני של כלל הקונסטרוקציה לבניינים מסוג "A" והתבקשה גם הגשת תוכניות ליתר סוגי המבנים. בתגובה הודיעה אוסקון כי לא תוכל להתחיל בייצור המוני ללא קבלת פיצוי כספי מהשותפות בסך 1,200,000 $ בגין עליה חדה של מחירי המתכות בעולם, בשיעור חריג ובלתי צפוי, אשר ייקרה את עלויות ייצור הקונסטרוקציה.
התובעת מצידה הודיעה לאוסקון, כי בהתאם להסכם שיתוף הפעולה, עליה לבצע את חלקה בעבודה בהתאם ללוח הזמנים שנקבע וללא תלות בתביעות אחרות שייתכן ויש לה כנגד השותפות.
לאחר דין ודברים בין הצדדים ניאותה השותפות לשפר את תנאי התשלום של אוסקון, אולם דחתה את בקשתה לפיצוי בסך 1,200,000$ בטענה כי דרישה מעין זו הינה מחוץ לתנאי ההסכם. אוסקון מצידה עמדה על דרישתה לקבל פיצוי כאמור והתנתה את תחילת הייצור ההמוני בקבלתו.
לאור האמור, ביום 15/12/02 הודיעה השותפות כי במידה וקבלן המשנה לא יחל בייצור המוני יבוטל ההסכם, בהתאם לסעיף 11.1 שבו. בתגובה, ביום 16/12/02, הודיעה אוסקון לשותפות כי טרם נתמלאו התנאים שנקבעו לתחילת הייצור ההמוני וכן חזרה על דרישותיה הכספיות. ביום 22/12/02 התקבל מכתב השותפות בו היא מודיעה על כוונתה לבטל את החוזה ביום 26/12/02.
רק לאחר מסירת הודעה זו, הודיעה אוסקון כי החלה בייצור המוני ואולם השותפות השיבה כי אין בכוונתה לחזור בה מההודעה על ביטול ההסכם, והוא יגיע לכדי סיומו ביום 26/12/02.
התובעת טוענת כי ביטול ההסכם על ידי השותפות נעשה שלא כדין ומהווה הפרה יסודית של ההסכם. לטענתה, אוסקון הודיעה על כך שהחלה בייצור ההמוני וכי תעמוד בלוח הזמנים הנדרש ממנה ובכך למעשה תיקנה את הפרת ההסכם, תיקון אשר שולל מהשותפות את הזכות לביטולו. עוד נטען כי תקופת הארכה הראשונה בת 3 ימים אשר ניתנה על ידי השותפות לאוסקון אינה סבירה וכי בכל מקרה אוסקון קיימה את הנדרש ממנה בתוך זמן סביר לאחר מתן הארכה.
התובעת טוענת כי הקשר החוזי בין הצדדים התאפיין במחדלים ובעיכובים הן מצד השותפות והן מצד אוסקון ורק עקב פעילות נמרצת של קבלניות המשנה, עוד בטרם כניסת החוזה לתוקפו, נמנע איחור גדול עוד יותר. בנסיבות אלה, כך נטען, היה זה בלתי צודק מצד השותפות לבטל את החוזה.