ד' נ' פרץ ואח'

התביעה שלפנינו עניינה בשאלה האם התקיימו יחסי עבודה בין התובע לנתבע, ומהן זכויותיו של התובע הנובעות מהעסקתו על ידי הנתבע.

רקע עובדתי

הנתבע מס' 1 (להלן: הנתבע) הינו קבלן לעבודות מסגרות והרכבת חממות. התובע הינו תושב רהט ולטענתו הועסק על ידי הנתבע במהלך השנים 2008-2012.

ביום 30.4.12 נפגע התובע במהלך עבודתו כאשר נפל מגובה רב (להלן: התאונה או הפגיעה). התובע פונה באמצעות מסוק לבי"ח רמב"ם ושם אושפז לצורך ניתוחים והחלמה.

התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה בגין התאונה, אליה צירף תלוש שכר לחודש 4/2012. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה, שילם דמי פגיעה וגם נקבעו נכויות זמניות בשיעור 100% עד ליום 31.3.14 ולאחר מכן נכות יציבה בשיעור 19%. חישוב דמי הפגיעה והגמלאות נעשה על בסיס הנתונים אשר צוינו בתלוש השכר.

ביום 12.9.18 הגיש התובע כתב תביעה בו טען כי שכרו עמד על סך של 9,000 ₪ נטו, וזאת בניגוד לאמור בתלוש השכר. התביעה הוגשה הן כלפי הנתבע והן כלפי המוסד לביטוח לאומי, והיא כללה סעד הצהרתי לעניין גובה השכר, וזאת על מנת שהמוסד לביטוח לאומי ישלם לתובע את זכויותיו על בסיס שכר של 9,000 ₪ נטו.

המוסד לביטוח לאומי הגיש כתב הגנה מטעמו וטען להתיישנות התביעה כנגדו וכן כי פעל כדין ובהתאם לנתוני השכר אשר דווחו על ידי הנתבע. הנתבע הגיש כתב הגנה וטען כי התובע הועסק אצלו בזהות בדויה וכי התלוש משקף את שכרו הנכון.

ביום 26.6.19 התקיים דיון מוקדם, ולאחריו הגיש התובע כתב תביעה מתוקן, אשר כלל סעד הצהרתי לגבי גובה שכרו, סעדים בגין זכויות סוציאליות בסך כולל של 255,916 ₪ וכן פיצוי בגין פנסיית נכות בסך 2,957,986 ₪.

ביום 6.10.19 ניתנה החלטה לפיה התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי נמחקה. הנתבע לא הגיש כתב הגנה מתוקן, וניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

ביום 5.11.20 התקיים דיון הוכחות בתיק בסופו הודיע התובע כי אינו עומד על תביעתו לפנסיית נכות. התובע נחקר על תצהירו וכן העידו מטעמו מר אחמד אלקרינאוי, מר אחמד אבו קרינאת, מר ריפעת סלאמה, ומר סלים אבו זעילה שעבדו על פי הנטען יחד עם התובע עבור הנתבע בשנים הרלוונטיות לתביעה. הנתבע נחקר גם הוא על תצהירו. לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בכתב, והתיק עבר למתן פסק דין.