ד' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.לפני בקשת המנהל המיוחד לזימון אח החייב ורעייתו לחקירה פומבית בביה"מ.

לטענת המנהל המיוחד בגרסת החייב ביחס לצוואת אביו משנת 1999 נמצאו סתירות בין הגרסאות שמסר בהליך זה ובהליך פש"ר קודם. לטענת המנהל המיוחד בהליך הקודם החייב טען כי אביו לא הותיר צוואה ומאידך טען כי אביו ציוה את כל רכושו לבנו הקטין של החייב על רקע חובותיו של החייב. המנהל המיוחד הפנה לכך שבזמן ההליך הקודם החייב לא היה מצוי בחובות. מאידך במסגרת ההליך דנן, טען החייב כי אינו יודע מדוע אביו הותיר את הצוואה לבנו ואולי היה זה "בשל הבעיות" בהן היה מצוי. המנהל המיוחד הפנה לכך שבנו של החייב היה בן 7 בלבד בעת פטירת האב וכי קיים שיהוי ניכר בין מועד פטירת האב ב2001 למועד הגשת הבקשה לצו קיום צוואה ב2016.

המנהל המיוחד הפנה לכך שבדיון מיום 5.7.20 נקבע כי מאחר שניתן צו קיום צוואה מבית הדין הכנייסתי ומדובר בצוואה תקיפה הרי ככל שבעלי התפקיד עומדים על הטענה, יש להם שהות של 30 יום לפתוח בהליך הראוי אחרת יהיה בכך חזרה מהטענה. המנהל המיוחד ציין כי העדים לצוואה היו אח החייב ורעייתו וכי הם זומנו לחקירה במשרדו,אך לא התייצבו. רעיית האח הודיעה כי בעלה עבר אירוע מוחי וכי אינם מתכוונים להתייצב בהעדר מקור חוקי לזימונם. המנהל המיוחד הפנה לכך שנקיטה בהליכים בבית משפט לענייני משפחה הינו הליך יקר ולא ניתן לפתוח בו שעה שאין לפניו לפחות את גרסאות העדים לצוואה ולכן לצורך השלמת החקירה בעניין החייב טען כי יש לזמנם לחקירה פומבית בביה"מ.

2.בתגובה לבקשה הוגשה תגובה מטעם רעיית האח, עליה חתומים האח והרעייה, על פיה בעת שהצוואה נחתמה היה האב בריא ובדעה צלולה חתם בפניהם כעדים על הצוואה. נטען כי האח והרעייה לא היו זכאים לחלק בצוואה ולכן נחתמה בפניהם כאמור כעדים וכי הצואה הוגשה לבית הדין הכנסייתי ללא כל התנגדות מטעם המשפחה והיורשים וקיבלה תוקף. נטען כי האב הזמין אליו את עו"ד טוקאן אמר לו מה הוא מבקש לצוות בצוואה וכי לאחר שעו"ד טוקאן ערך את הצוואה היא הוקראה לאב בשפה הערבית ורק אחרי שהבין את תוכנה חתם עליה בפניהם כעדים. הרעייה הפנתה למצבו הרפואי הקשה של בעלה אשר עבר אירוע מוחי, מרותק למיטה וסובל מקשיי דיבור ושיכחה וצירפה חומר רפואי בעניין.

דיון

3.בהתאם לסעיף 18ג' לפקודה:

(א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים.

(ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה –

(1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו;

...

(ד) ...

(2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי.

ובסעיף 59 נקבע:

(א)משניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, ליתן צו –

(1) המורה לחייב אשר לא הופיע לחקירה בפני הכונס הרשמי, לאחר שנדרשלעשות כן לפי סעיף 18ג – להתייצב בפני הכונס הרשמי;