ד' נ' איל מקיאג' קוסמטיקה (2013) בע"מ

רקע

1.בפנינו תביעתה של גב' ג. ד. (להלן – "התובעת") כנגד חברת איל מקיאג' קוסמטיקה בע"מ (להלן –"הנתבעת") בטענה לפיטורים בשל טיפולי פוריות.

התובעת עתרה לסעדים שונים בשל הוצאתה לחופשה כפויה שלאחריה פוטרה ובכלל זה תבעה: פיצוי על הפסדי השתכרות בתקופה המוגנת מפני פיטורים בשיעור של 150%, הפרשות לביטוח פנסיוני במהלך החופשה הכפויה, חלף הודעה מוקדמת השלמת פיצויי פיטורים ופיצוי מכוח חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים) וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן – חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה), סך כל מרכיבי התביעה: 158,186 ₪.

2.בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את זכאותה של התובעת לסעדים הנתבעים. לטענתה, התובעת אכן פוטרה אך לפיטוריה אין קשר לטיפולי הפוריות אותם עברה.

3.ביום 8.6.17 הנתבעת ערכה שימוע לתובעת, במהלכו סיפרה התובעת לנתבעת כי היא נמצאת בטיפולי פוריות. בסיומו של השימוע התובעת הוצאה לחופשה על ידי הנתבעת.

4.ביום 4.7.17 (בחלוף כחודש לאחר שהתובעת הוצאה לחופשה כפויה), הנתבעת הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים (להלן- הממונה), להתיר את פיטורי התובעת בשל אי שביעות רצון מתפקודה ולמרות שהיא בטיפולי פוריות.

5.ביום 6.8.17 הצדדים מסרו את גרסתם לממונה בקשר לסיבות שהובילו לפיטורי התובעת.

6.ביום 14.8.17 קבעה הממונה על חוק עבודת נשים בין היתר בהחלטתה, כי הגיעה למסקנה ש"טיפולי הפוריות לא היוו גורם בהחלטת הפיטורים". לנתבעת ניתן היתר לפיטורי התובעת החל מיום 14.8.17.

בקשת הנתבעת לקבלת היתר רטרואקטיבית מהיום בו התובעת הוצאה לחופשה כפויה ב-8.6.17 נדחתה.

7.התובעת והנתבעת לא הגישו ערעור על החלטת הממונה.