בפניי בקשת התובע להתיר לו לתקן כתב התביעה, כאשר התיקון המבוקש עניינו בפירוט הנסיבות בהן הסתיימה העסקתו, התפטרות בדין מפוטר.
לטענת התובע, התיק עודנו מצוי בשלב מקדמי ותיקון כתב התביעה יאפשר דיון מהותי ומדויק יותר בשאלות האמתיות שבמחלוקת. התובע נימק את בקשתו לתיקון כתב התביעה, בכך שהעניין הובהר לו במהלך ההליך לאחר גילוי המסמכים וישיבות הפישור ולאחר שהתחוור לו שיעור ההפרשות שבוצעו באופן מדויק.
הנתבעת התנגדה לבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה בשלב מאוחר לאחר שהוגש כתב הגנה והתקיימו שתי ישיבות פישור ובסמיכות רבה לדיון ההוכחות הקבוע ביום 26.2.18, ללא כל נימוק לאיחור ובלא שצורף תצהיר לבקשה. כן טענה הנתבעת כי ככל שתינתן רשות לתיקון כתב התביעה תידרש לתקן את כתב הגנתה והיא עומדת על פסיקת הוצאות לזכותה.
התובע בתגובתו חזר על בקשתו וכן צירף תצהיר לתמיכה בבקשה.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, ולהלן אפרט נימוקי.
המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09 ZHAO נ' אסטראטק (25.3.10).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.