ד"מ 30911-11-14 אירד אמוץ נ' מספרת ATOZ- זיו וירון

רקע

1.הנתבעת הינה מספרה ברחוב ויצמן בתל אביב.

2.התובע עבד בנתבעת מיום 12.8.14 ועד ליום 16.9.14. אז התפטר מעבודתו.

3.בפועל עבד התובע בחודש אוגוסט 13 ימים ובחודש ספטמבר 10 ימים.

4.לטענת התובע בעת קבלתו לעבודה סוכם עמו על שכר של 7,000 ₪ נטו לא כולל נסיעות. בתקופת עבודתו בנתבעת התגורר בבית אמו בבאר שבע ולכן הינו זכאי לדמי נסיעות מבאר שבע לתל אביב, אשר לא שולמו לו בפועל. כמו כן לטענתו שכרו שולם באיחור ולא בעשירי לחודש כפי שסוכם עמו ואף השכר ששולם, שולם באופן חלקי בלבד.

עוד לטענתו, חרף בקשתו לקבל חוזה עבודה, נענה בשלילה והשכר ששולם שולם באמצעות העברות בנקאיות לא סדירות.

5.הנתבעת טוענת כי התובע קיבל את מלוא שכר עבודתו בגין ימי העבודה בהם עבד בפועל לרבות דמי נסיעות כדין ואף מעבר לכך. בעת קבלתו לעבודה, הצהיר התובע כי הינו מתגורר בתל אביב ובהתאם שולמו דמי הנסיעות. לתובע הונפקה המחאה מדי חודש בחודשו אך מאחר ולא הגיע לקחתה ולאחר שביקש שהנתבעת תבצע העברה בנקאית לחשבונו- שולם שכרו באמצעות העברה בנקאית.

דיון והכרעה

6.דמי נסיעה מוגדלים – הנתבעת טענה, כאמור, כי במועד קבלת התובע לעבודה, הצהיר התובע כי הינו מתגורר דרך קבע בתל אביב.

הנתבעת אף הציגה צילום ספח תעודת הזהות של התובע ובו רשומה כתובתו של התובע ברחוב ********** בתל אביב. כמו כן הוצג כרטיס עובד (טופס 101) עליו חתם התובע במעמד קבלתו לעבודה ואף בו נרשמה כתובתו של התובע ברחוב ********** בתל אביב (מוצגים נ/1, נ/2).

7.בדיון שהתקיים ביום 17.4.16 אישר התובע כי צילום תעודת הזהות שהציגה הנתבעת זהו הצילום שמסר כשהתקבל לעבודה (עמ' 5 לפרוט' ש' 13). התובע הסביר כי הוא מטופל על ידי שירותי הרווחה ולמעשה הבניין ברח' ********** לא קיים והוא דר רחוב המתגורר בבית אמו בבאר שבע. התובע צירף מכתב עליו חתומה אמו הגב' דליה גליה אלי ובו היא מאשרת כי בנה התגורר בביתה בבאר שבע בתקופה בה עבד בנתבעת וכי נסע מדי יום לעבודה בתל אביב בתחבורה ציבורית (ת/1).