ד.א.ק.ל חברת דלק ישראלית בע"מ ואח' נ' יבניאל

החלטה

1.בפניי בקשה לפסילתי מלשבת בדין, בעקבת מתן החלטתי מיום 3.4.12, בה הוריתי על מחיקת חלקים נרחבים מתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם התובעות.

2.באותה החלטה הפניתי להחלטתי בישיבה מיום 27.10.11, בה קבעתי כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון או להכריע בחיובים שהטילה וגבתה הנתבעת מהתובעות לפני שנים בגין היטל ביוב או חיובי ארנונה. באותה ישיבה קבעתי גם כי לא אתייחס לחובות אלו, ולא אתיר הבאת ראיות באותם עניינים, וכי יש להתייחס לחובות אלו כחוב חלוט שאינו במחלוקת.

3.התובעות התעלמו מההחלטה דלעיל, ומירב סעיפי התצהיר מטעם הנתבעות התייחס דווקא לחיובי התובעות בהיטל ביוב וחיובי ארנונה, שם ביקשו להעלות טענות כנגד חיובים אלו בטענה כי אותם חיובים הוטלו על התובעות ונגבו מהן שלא כדין.

4.ב"כ הנתבעת הגיש בקשה למחיקת סעיפים מהתצהיר, נתקבלה תגובה מטעם ב"כ התובעות לבקשה, וביום 3.4.12 הוריתי על מחיקת סעיפים אלו, כך שמירב התצהיר נמחק למעשה.

באותה החלטה גם קבעתי כי אמנם הסעד המבוקש בתביעה הוא סעד כספי ע"ס 111,787 ₪, שלכאורה נמצא בסמכותו העניינית של בית משפט זה, אך לא ניתן לפתוח בצורה עקיפה את חזית המחלוקת בין הנתבעת לתובעות בדבר חובות הארנונה והיטל הביוב שגבתה הנתבעת ביתר מהתובעות כנטען. עוד קבעתי כי מחלוקת זו לא תתברר בבית משפט זה, היות ואין לבית משפט זה את הסמכות העניינית לדון בו. באותה החלטה גם קבעתי כי חוששני כי במקום לתקוף בדך שנקבעה בדין את החלטות הנתבעת בדבר גובה הארנונה והיטל הביוב, מנסות התובעות "לעקוף" הליך זה במסווה של תביעה כספית להשבת הכספים שלטענתן נגבו מהן ביתר. קבעתי כי בית המשפט לא יתן לכך יד, והליכי הגביה שננקטו ע"י הנתבעת כנגד התובעות אינן נושא לדיון או לבדיקה בפניי.

5.על החלטה זו מבקש ב"כ התובעות לפסול אותי מלשבת בדין בטענה כי אמירותיי דלעיל סותמות את הגולל על סיכויי התביעה, ולא בכדי לטענתו המלצתי לו לשקול את המשך ההליכים בתיק. ב"כ התובעות טען כי שימת הדגש בתביעה זו היא על אספקת דלקים ע"י התובעות לנתבעת וניתוב כספי התמורה לתשלום היטל הביוב.

6.ב"כ הנתבעת מתנגד לבקשה.

7.המבחן לפסלות שופט מלשבת בדין הוא חשש ממשי למשוא פנים, אם יש בהתבטאות שופט כלפי בעל דין משום גיבוש עמדה סופית ונחרצת עד כדי חשש ממשי למשוא פנים.

8.לטעמי, הבעת עמדה כי נושאים וטענות מסוימים אינם בסמכותו העניינית של בית המשפט אינה בבחינת הבעת עמדה כנגד בעל דין המביאה לחשש למשוא פנים. סמכות עניינית היא דבר מהותי שעל בית המשפט להעלות בפני הצדדים כבר בהזדמנות הראשונה, גם אם הנושא לא מועלה ע"י מי מבעלי הדין, וכאן יש להדגיש כי הנתבעת העלתה טענה זו מתחילת ניהול התיק.

9. הדברים הועלו על ידי כבר בישיבה מיום 27.10.11, אלא שב"כ התובעות התעלם לגמרי מהחלטה זו, ורוב התצהיר ככולו התייחס לחיובים אלו, בטענה לחיובי ארנונה וביוב שהוטלו ונגבו ע"י הנתבעת מהתובעות שלא כדין. לאחר שהוריתי על מחיקת הסעיפים בתצהיר הנוגעים לנושאים אלו, למעשה כמעט ולא נותר מאומה מהתצהיר, כך שלא נותרו לתובעות טענות נוספות ממשיות בתצהיר כדי להוכיח את תביעתה הכספית.

10.בנסיבות אלו מתחייבת ההמלצה כי ב"כ התובעות ישקול את עמדתו לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק לצורך חיסכון בהוצאות.

ההחלטה היא עניינית, והיא מהווה המשך וחזרה על החלטה קודמת כאמור שניתנה באותו עניין, החלטה שבחר ב"כ התובעות להתעלם ממנה בבואו לנסח את תצהיר העדות הראשית.

11.אם ההחלטה אינה לרוחו של ב"כ התובעות, למרות שהיא מהווה אך חזרה על החלטתי הראשונה בישיבה מיום 27.10.11, ואם סבור הוא כי ההחלטה היא שגויה כפי שטען בבקשתו זו, פתוחה הייתה בפניו הדרך להגיש עליה בר"ע, אך בוודאי לא להגיש בקשה לפסילתי מלשבת בדין.

12.לא שוכנעת כי מהחלטתי דלעיל עולה חשש למשוא פנים, לפיכך אני דוחה את הבקשה.

13.ב"כ התובעות הגיש בקשה למתן פסק דין כנגד הנתבעת בשל אי הגשת תצהירי עדות ראשית, בקשה מס' 15. בקשה זו נדחית היות והמועד להגשת תצהירי ההגנה הוארך עד לקבלת תגובת ב"כ התובעות בעניין המשך הליכים בתיק. בכל אופן ידאג ב"כ הנתבעת להגיש את תצהירי מרשתו עד יום 10.8.12, עם העתק ישירות לב"כ התובעות.

14.ב"כ הנתבעת הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף, בקשה מס' 13, לאחר שנמחקו הסעיפים דלעיל מתצהירי העדות הראשית של התובעות. אני מורה לב"כ התובעות להגיב לבקשה זו תוך 21 ימים, עם העתק ישירות לב"כ הנתבעת.

15.היות והתיק אינו בשל מכל הטעמים הללו להוכחות, אני מבטלת את מועד הדיון הקבוע ביום 13.6.12, ומורה למזכירות להודיע מייד לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' סיון תשע"ב, 10 יוני 2012, בהעדר הצדדים.