גרמאי אריתריאה(עציר) נ' משרד הפנים

פסק דין

1.עתירה זו תוקפת את החלטת המשיב לפיה העותרת איננה אריתראית אלא אתיופית.

2.העותרת הסתננה לישראל ביום 10/07/09. לעותרת נערכו מספר ראיונות ובסופו של הליך נקבע על ידי המשיב כי העותרת הינה נתינה אתיופית ולא אריתראית כפי שהיא טענה.

החלטתו של המשיב כוללת שני רכיבים: רכיב פוזיטיבי הקובע שהעותרת הינה נתינה אתיופית, ורכיב נגטיבי הקובע שהיא איננה אריתראית.

קביעתו הפוזיטיבית של המשיב אינה נסמכת על דבר למעט מבטאה של העותרת. יצוין כי הראיונות שנערכו לעותרת היו הן בשפה האמהרית הנהוגה באתיופיה, והן בשפה הטיגרינית הנהוגה הן באריתריאה והן בחלקים מאתיופיה.

לטענת המשיב, מבטאה של העותרת בשפה הטיגרינית מלמד על נתינותה האתיופית.

לטעמי, לא די במבטא כדי לקבוע נתינות.

כפי שהמשיב אינו מסתפק בעניינים אחרים בידיעת השפה הטיגרינית כדי לפסוק שהטוען הוא אריתראי, לא ניתן לקבוע על סמך מבטא בשפה הטיגרינית שהעותרת היא אתיופית.

3.עיקר המחלוקת בעתירה זו הוא בדבר נתינותה של העותרת.

לצורך זה, ולצורך קביעת יעד פוטנציאלי להרחקת העותרת, עושה המשיב, בדרך כלל, שימוש במבחן מירב הזיקות.

לצורך זה, ערך המשיב ראיונות לעותרת ולאחר מכן קבע, כי מירב הזיקות שלה הן לאתיופיה.

יובהר, כי אין בהכרח זהות בין המדינה אליה יש לעותרת את מירב הזיקות לבין מדינת אזרחותו האמיתית.

כאשר לא קיימת זהות כזו, המשמעות היא שניתן להרחיק את העותרת לאותה מדינה אליה יש לה את מירב הזיקות, בכפוף לפסיקה הרחבה של בית המשפט העליון ולתנאים שנקבעו, בין השאר, בהלכת אלטאי.

העותרת תוקפת את קביעת המשיב, ולטענתה קביעת המשיב בדבר מירב הזיקות שלה אינה סבירה וכי היא, העותרת, הוכיחה כי מירב הזיקות שלה הן לאריתריאה, שאזרחיה נהנים בישראל ממדיניות אי ההרחקה.

לצורך הכרעה בשאלה האם החלטת המשיב בדבר מירב הזיקות של העותרת היא סבירה, יש תחילה לקבוע את אמות המידה שעל המשיב לעשות בהן שימוש לצורך קביעת מירב הזיקות של העותרת.

כלומר, יש לבחון את רמת ההוכחה הנדרשת מן העותרת ומאחרים שכמותה, לצורך הוכחת נתינותה או מירב הזיקות שלה למדינה לה היא טוענת.

בעניין זה תיתכנה שלוש אפשרויות:

א.על העותרת להוכיח את זיקתה למדינה לה היא טוענת, ברמה המקובלת במשפט הפלילי, כלומר מעבר לכל ספק סביר.

ב.על העותרת להוכיח את זיקתה למדינה לה היא טוענת, ברמה המקובלת במשפט האזרחי, כלומר במאזן ההסתברויות.

ג.על העותרת להוכיח את זיקתה למדינה לה היא טוענת, ברמה המקובלת בדיני הפליטים, כפי שנקבע בפסיקה זרה אליה הפנה ב"כ העותרת, כלומר ברמה הנמוכה מזו המקובלת במשפט האזרחי, ויש האומרים ברמה העולה עד כדי 10%.