גרינשפון ואח' נ' בן הרוש ואח'

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט שמואל מנדלבום) בת"א 27906-08-19 מיום 28.8.2019 במסגרתה ניתן צו מניעה זמני לטובת המבקשים 1 ו-2, אשר הותנה בהפקדת ערבות בסך 150,000 ש"ח. בנוסף, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

רקע והשתלשלות העניינים

1. המבקשים 1 ו-2 הם בני זוג, חרשים-אילמים, המתגוררים בדירה בת שלושה חדרים שבבעלותם ברחוב האצ"ל 23/18 בחיפה, והידועה כגוש 10749 חלקה 53 תת-חלקה 19 (להלן: "בני הזוג גרינשפון" ו-"הדירה", בהתאמה). ביום 19.1.2017 הגישו בני הזוג גרינשפון תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה למתן פסק דין הצהרתי נגד המשיבים דכאן (ה"פ 45260-01-17 גרינשפון נ' בן הרוש (להלן: "ההליך הקודם")), במסגרתה התבקש בית המשפט המחוזי להורות כי הסכמי מכר ושכירות שנחתמו בין בני הזוג גרינשפון לבין המשיב 1 (להלן: "מר בן הרוש") בשנת 2012 ביחס לדירה בטלים מחמת הטעייה, עושק וכפייה. ביום 27.3.2017 התנהל דיון הוכחות בתיק אשר בסופו הגיעו הצדדים להסכמות. בתמצית, הוסכם כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות; כי מר בן הרוש יהיה רשאי לפעול להשלמת רישום זכויותיו בדירה וכן ליטול משכנתא בגינן; כי בני הזוג גרינשפון ימשיכו להתגורר בדירה במשך 12 חודשים מיום מתן פסק הדין, בתמורה לתשלום דמי שכירות חודשיים בסך 3,000 ש"ח שישולמו על ידי אחיה של המבקשת 1, הוא המבקש 3 (להלן: "אחיה של גב' גרינשפון"); וכן כי בתוך תקופת השכירות האמורה בני הזוג גרינשפון יהיו רשאים לרכוש בחזרה את הדירה ממר בן הרוש בסכום של 650,000 ש"ח. הסכמות אלו קיבלו תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין בהליך הקודם").

2. חרף ההסכמות האמורות, פסק הדין בהליך הקודם לא בוצע, ובחודש אפריל 2018 פתח מר בן הרוש בהליכי הוצאה לפועל לפינוי הדירה (תיק הוצל"פ מס' 508173-04-18). ביום 13.8.2019 הגישו בני הזוג גרינשפון תביעה נוספת לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 27906-08-19), בה הם מבקשים לבטל את פסק הדין בהליך הקודם. בני הזוג גרינשפון מנמקים את תביעתם בכך שלאחר מתן הסכמתם להסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, התגלה להם כי מר בן הרוש פעל במרמה נגד אנשים נוספים מלבדם "באופן ההופך את התנהלותו להתנהלות שיטתית אשר נועדה... להוציא כספים במרמה" (להלן: "שיטת המרמה"), וכי לו היו מודעים לשיטת המרמה בה נקט מר בן הרוש באותה עת לא היו מגיעים להסכמות שבבסיס פסק הדין בהליך הקודם. בין היתר, הצביעו בני הזוג גרינשפון על שיטת מרמה נטענת במסגרתה מחתים מר בן הרוש את האנשים עמם הוא עורך עסקאות על מסמכים שבהם הם מאשרים קבלת כספים במזומן, כאשר בפועל אותם אנשים לא מקבלים את הכספים הללו.

3. בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו בני הזוג גרינשפון בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יעכב את ביצועו של פסק הדין בהליך הקודם, ובתוך כך גם את פינוים של בני הזוג מהדירה מושא המחלוקת, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל בהם נקט מר בן הרוש.

החלטת בית המשפט קמא

4. ביום 14.8.2019 נתן בית המשפט קמא (כב' השופטת ריבי למלשטריך-לטר) סעד זמני במעמד צד אחד לעיכוב פינוים של בני הזוג גרינשפון מהדירה, בכפוף להפקדת 2,500 ש"ח בקופת בית המשפט, וזאת עד לקיומו של דיון ומתן החלטה בבקשה.

5. לאחר שהצדדים הגישו התייחסותם בכתב ולאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, ניתנה ביום 28.8.2019 החלטת בית המשפט קמא (כב' השופט שמואל מנדלבום) בבקשה לצו מניעה זמני. בית המשפט קמא קיבל את בקשת בני הזוג גרינשפון לצו מניעה זמני, אולם התנה את תוקפו של הצו בהפקדת ערובה בסך של 150,000 ש"ח בקופת בית המשפט. בית המשפט קמא סבר כי סיכויי התביעה להתקבל נמוכים נוכח חלוף הזמן מאז ניתן פסק הדין בהליך הקודם, וכן כי נוכח הנזקים הנגרמים למר בן הרוש עקב העיכוב המשמעותי במימוש פסק הדין, מאזן הנוחות אינו נוטה באופן מובהק לטובת בני הזוג גרינשפון. עם זאת, עקב נסיבותיהם האישיות של בני הזוג גרינשפון והעובדה שמתנהלים הליכים נוספים כנגד מר בן הרוש אשר ממצאיהם עשויים להשפיע על סיכוייה של התביעה להתקבל, החליט בית המשפט קמא לקבל את בקשתם של בני הזוג גרינשפון לצו מניעה זמני, אך זאת בכפוף להפקדת "ערובה ראויה ומתאימה אשר תהווה פיצוי מתאים עבור [מר בן הרוש] בגין הנזקים שעלולים להיגרם לו עקב עיכוב נוסף בפינוי הדירה ומכירתה" (סעיף 31 להחלטה). ערובה זו הועמדה כאמור על סכום של 150,000 ש"ח "בהמחאה בנקאית או בערבות בנקאית בלתי מוגבלת בזמן".

             הערה: יצוין כי הערובה נקבעה לטובת הבטחת הוצאותיו של המשיב 1 – מר בן הרוש, והמשיבה 2 – חברה בבעלותו של מר בן הרוש, אולם לא לטובת המשיב 3 – בנק לאומי לישראל בע"מ – אשר הלווה למר בן הרוש כספים בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בהליך הקודם.