החלטה
1.להלן החלטתי בבקשת הנתבע למחיקת התביעה על הסף ולחילופין לעיכוב ההליכים בשל תניית בוררות.
2.אקדים התנצלות לצדדים בשל העיכוב במתן החלטתי זו, ואשר נבע, ככל הנראה, מהעובדה כי הצדדים ניהלו ביניהם הליך של גישור ובקשות להארכת מועד כתב ההגנה הופנו לכבוד הרשמת ספרא-ברנע, כך שהתיק לא הובא לעיוני בעבר למתן החלטה בבקשה.
3.בהחלטתי מיום 29.4.12 נקבע כי על התובעים להגיש תגובתם לבקשה תוך 20 יום. תגובה כאמור לא הוגשה, ולפיכך, לפנים משורת הדין, ניתנה לתובעים שהות נוספת להגשת תגובתם בהחלטה מיום 10.7.12. כמו כן, בהודעת התובעים מיום 15.7.12 נאמר כי המחלוקת בין הצדדים הופנתה להליך של גישור וככל והגישור לא יצלח, הם יגישו תגובתם לבקשה.
על אף האמור לעיל, ועל אף כי בהתאם להודעת הנתבע הליך הגישור כשל בשלהי שנת 2012, התובעים לא הגישו תגובתם לבקשה, כפי שלא הגישו בקשה להארכת מועד הגשתה. בנסיבות העניין, החלטה זו ניתנת בהעדר תגובת התובעים.
4.התובעים מבקשים לחייב את הנתבע בתשלום סך של כ-1,300,000 ש"ח וזאת בהסתמך על התחייבותו מיום 21.1.07 לפדיון שווי זכויותיו של המנוח חיים גרינוולד ז"ל (להלן: "המנוח") ואשר התובעים הינם יורשיו, בדירה בה התגורר אצל הנתבע (להלן: "ההתחייבות" ו"הדירה" בהתאם).
בסעיפים 3-4 להתחייבות נקבע כדלקמן:
"3.הקיבוץ מחוייב לפדיון זכויות כאמור ולפיכך הינו מתחייב בזאת לשלם ליורשי המנוח (הם התובעים – ר.ח.) את ערך הדירה כפי שייקבע בהערכת שמאי, שיוסכם בין הצדדים ובהתחשב במנגנוני האיזון, שייקבעו על ידי הרשויות המוסמכות של הקיבוץ ואשר יחולו על כלל חברי הקיבוץ (להלן: "סכום הפדיון").
4.סכום הפדיון ישולם לידי יורשי המנוח במועד הראשון בו יופנה חבר קיבוץ כלשהו לחתום על הסכם אישי מול מינהל מקרקעי ישראל שיוך הדירות בקיבוץ או במועד בו יוחלט על יישום שיוך דירות פנימי בקיבוץ, ככל שיוחלט על כזה, או ביום 31.3.2013, לפי המוקדם מביניהם".
(המועד האמור בסעיף 4 להתחייבות, 31.3.13, ייקרא להלן: "המועד הקובע").
5.לטענת התובעים, הנתבע הפר את ההתחייבות משלא מינה שמאי מוסכם לשומת ערך הדירה ולא שילם את הסכום אשר קבע השמאי. לפיכך, התובעים פנו לשמאי מטעמם אשר העריך את שווי הדירה בסך של 1.15 מיליון ש"ח נומינאלית והם מבקשים לחייב את הנתבע בסכום הנ"ל. לחילופין, התובעים מבקשים לתת צו בדבר מינוי שמאי מוסכם בהתאם לאמור בתחייבות וחיוב הנתבע לשלם להם את הסכום אשר יקבע בשומתו.
6.בבקשה נטען כי התחייבות הנתבע לפידיון שווי הדירה מותנה בהתאם להתחייבות בקיום אחד משלושת התנאים הקבועים בה, והרי בפועל תנאים אלה טרם התממשו.
לחילופין, הנתבע טען כי בסעיף 3 סיפא להתחייבות נקבע כי פדיון הזכויות בדירה יבוצע "בהתחשב במנגנוני האיזון, שייקבעו ע"י הרשויות המוסמכות של הקיבוץ ואשר יחולו על כלל חברי הקיבוץ...". ביום 9.12.09 אושר באסיפה של הנתבע הסדר השיוך הקנייני ובפרק 18 שבו נקבע כדלקמן:
"כל סכסוך ו/או מחלוקת הקשורים ו/או נובעים מהסדר זה ו/או נספחיו ו/או מהחלטות האגודה ו/או מוסדותיה המוסמכים הקשורות להסדר זה ו/או לאופן
יישומו, יועברו תחילה למגשר מוסכם. בהעדר הסכמה בדבר זהות המגשר בתוך שבועיים מהיום בו הציעה האגודה מגשר, או במקרה בו לא צלח הליך הגישור, תובא המחלוקת בפני בורר מוסכם. בהעדר הסכמה בדבר זהות הבורר, ימונה הבורר על ידי רשם האגודות השיתופיות. על אף האמור לעיל, בכל הנוגע לסכסוכים עליהם חלות הוראות ההחלטה 751 המתייחסות להליכים בפני רשם האגודות, יהיה רשאי כל אחד מהצדדים לסכסוך לפנות בהליכים אלו ולא בהליכים המתוארים לעיל...".
מכוח הוראות פרק 18 כמצוטט לעיל, כמו גם סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות וסעיף 113 לתקנון הנתבע, האחרון מבקש לעכב את הדיון בתובענה ולהעביר את המחלוקת בין הצדדים להליך של בוררות.
7.טענת הנתבע כאילו עילת התביעה טרם נולדה אינה בדין יסודה, ולו מהטעם כי בינתיים התקיים אחד התנאים הקבועים בהתחייבות לתשלום שווי פדיון הדירה, משעבר המועד הקובע הקבוע בה.
למעלה מהצורך, בכתב התביעה העלו התובעים טענות לא רק לעצם אי תשלום שווי פדיון הדירה, אלא גם לעניין הימנעות הנתבע ממינוי שמאי מוסכם כאמור בהתחייבות וכי הדבר חייב אותם לפנות לשמאי מטעמם והם דורשים תשלום הסכום אשר קבע בשומתו.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הטענה כאילו עילת התביעה טרם נולדה.
8.שונה המצב ביחס לדרישת הנתבע לעיכוב ההליכים בתביעה והעברת המחלוקת להליך של בוררות. כאמור, בנדון הפנה הנתבע למספר מקורות אשר מכוחם על הצדדים לפנות להליך של בוררות בפני בורר מוסכם, או לחילופין, בהעדר הסכמה לזהות הבורר, בפני בורר אשר זהותו תיקבע על ידי רשם האגודות השיתופיות. לפיכך יש לקבל את הבקשה בנדון.