גרידיש נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש למשך 90 יום בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים קטלנית בה איבדו את חייהם שני בני אדם.

בקשה זו מתייחסת הן לרשיון הנהיגה של המבקש והן לרכבו אשר נתפס ע"י משטרת ישראל לאחר התאונה.

עת נדרש בית המשפט לבקשה מסוג זה עליו לבחון את הבקשה בשני שלבים כאשר בשלב הראשון יבחנו הראיות שבתיק התביעה בכדי לתת מענה ברור לשאלת קיומן של ראיות לכאורה נגד המבקש.

במידה ויתברר כי בידי המדינה ראיות לכאורה נגד המבקש המאפשרות הגשת כתב אישום נגדו הרי שאז תבחן שאלת מסוכנותו של המבקש על רקע נסיבות ביצוע העבירה לכאורה, עברו התעבורתי, ותק נהיגתו ו"הילכת הצינון" כפי שהגדירה בית המשפט העליון.

לעניין עוצמת הראיות הדרושה כבר החליט בית המשפט העליון על ההלכה בצורה מסודרת:

בשפ 98 / 2177 רוברט ארנביב נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 98 (3) 223], עמוד 3

נקבע מפורשות:

"גם התכלית המשנית שביסוד הפסילה, היא תקופת הצינון, על-פיה נמנע מנהג, שבנהיגתו קיפח חיי אדם, להמשיך לנהוג מייד לאחר מכן. ראו, למשל, בש"פ 5928/96 ארנפריד נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

אלא שהשימוש בסמכות הפסילה המינהלית מותנה בקיומן של ראיות לכאורה, המלמדות כי הנהג יועמד לדין בעבירה של גרימת מוות. ראו והשוו בש"פ 6221/94 הילמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(5) 215, בע' 219. בהיעדר יסוד להעמדה לדין אין מקום לפסילתו המינהלית של הנהג.

הדין מאזן איפוא בין הצורך לשמור על בטחון הציבור בדרכים לבין זכותו של אדם לכך שרשיון- הנהיגה שלו לא יותלה ללא הצדקה. ראו והשוו בג"צ 204/56 רוטשטיין נ' המועצה המקומית הרצליה, פ"ד י 1205, בע' 1208-1209.

עם זאת, מן השלב שבו מדובר - הוא שלב החקירה, הקודם אף לגיבוש עמדתה של התביעה אם להגיש כתב-אישום - נובע כי הראיות הנדרשות אינן בעוצמה הזהה ל"ראיות לכאורה" הדרושות להגשת כתב- אישום. ראיות לכאורה במובן האחרון הן עדויות המוכיחות, למיצער, את היסודות המרכזיים של העבירה, שהם, בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית - נהיגה רשלנית שכתוצאה ממנה נהרג אדם.

ואילו לצורך פסילה מינהלית, די בראיות המלמדות כי הנהג היה מעורב בתאונת-דרכים קטלנית. שכן, במקרים רגילים - בהיעדר ראיות סותרות - עצם הפגיעה באדם תוך נהיגה מלמדת על חוסר זהירות. "

ומן הכלל אל הפרט –

בפרשה זו טענה ב"כ המבקש כי הלכה למעשה הוא רק נקלע לזירת התאונה ואף שרכבו היה מעורב במפגש תאונתי עם רכב אחר, הרי שפגיעה זו אינה נובעת מנהיגתו של המבקש עצמו אלא מסטיית רכב אחר אליו אגב תאונה בה היה מעורב.

לטענת ב"כ המבקש שלילת רשיונו ותפיסת רכבו בנסיבות אלו אינה מוצדקת ויש לבטל את הפסילה ולהחזיר הרכב למבקש.

עוד טענה כי עברו התעבורתי אינו מעיד על מסוכנותו וכי עבודתו בענף הבריכות נמצאת כרגע בתקופת שיא לכן פסילת רשיונו פוגעת קשות בחופש העיסוק וביכולת הניידות של המבקש.

ב"כ המדינה התנגד לבקשה, הגיש לעיוני את חומר החקירה, טען כי בידי המדינה ראיות לכאורה ברורות נגד המבקש וכי מסוכנותו נלמדת גם מעברו שאינו נקי.

קראתי בעיון רב את כל תיק החקירה אשר הוגש לעיוני.

בחנתי היטב את טענות הצדדים על רקע התמונות, התאמות הנזקים והממצאים אשר נמצאו בזירה.