ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
14204-07-12
21/02/2013
|
בפני השופט:
ורד שפר
|
- נגד - |
התובע:
יפה גרטנלאוב
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
|
החלטה
1.התובעת פנתה לנתבע, וביקשה להכיר בליקויים מהם היא סובלת בכתף ימין, בשורש כף היד ובעמוד שידרה מותני כנובעים מתנאי עבודתה כמטפלת במעון לחוסים סיעודיים, על דרך המיקרוטראומה.
תביעתה נדחתה, שכן להשקפת הנתבע הליקויים הנטענים נובעים ממצב תחלואי טבעי, שאין לו קשר לתנאי עבודתה של התובעת.
מכאן התביעה שבפנינו.
2.שמענו את עדות התובעת, שהייתה מהימנה, וב"כ הנתבע, למעשה, לא חלק על תוכנה, אלא שלגישתו לא היה בגרסת התובעת כדי להקים את התשתית העובדתית הנדרשת לעניין תורת המיקרוטראומה.
3.להלן אם כן, העובדות הרלוונטיות, כעולה מגרסתה של התובעת שהובאה בתצהירה ובחקירתה בפנינו, בכל הנוגע לאופייה של עבודתה במשך השנים –
א.התובעת ילידת שנת 1958.
ב.התובעת עבדה כמטפלת במעון "נופים מגדל העמק", וזאת החל משנת 1993, ובמשך כתשע עשרה שנים.
ג.במסגרת עבודתה במעון, התובעת טיפלה בחוסים סיעודיים ומוגבלים.
ד.משנת 1993 ועד לשנת 2006, התובעת עבדה במחלקה סיעודית, ולאחר מכן במחלקת "א' סיעודי+ מורכב".
ה.בתקופה בה עבדה התובעת במחלקה הסיעודית כללה עבודתה, מהבחינה הפיזית, פעולות שעיקרן הרמות מטופלים. כך שעד שנת 2003, התובעת נהגה להרים מספר פעמים כ- 12 מטופלים שרובם מרותקים לכיסא גלגלים, באופן שהרימה 30 הרמות במשמרת.
החל משנת 2003, ולצורך הרמת המטופלים, החלה התובעת לעשות שימוש במנוף, וזאת להוציא מטופלים מסוימים כמו מטופלים עם פצעי לחץ, בעיות נשימה וכד'. כך שהחל מאותה תקופה, התובעת נהגה להרים 15 מטופלים באמצעות המנוף ו- 15 מטופלים ללא מנוף.
ו.במחלקת "א' סיעודי+ מורכב", התובעת טיפלה ב- 8 חניכים, ששניים מהם היו מרותקים לכיסא גלגלים, והיתר עם קשיי הליכה, מבניהם שניים עיוורים.
במסגרת זו התובעת טיפלה בחניכה ששקלה 90 ק"ג, אשר בשל נטייתה לברוח ולזרוק עצמה על הרצפה, נדרשה התובעת להרים אותה באמצעות מנוף, וגם בכך נדרש ביצוע מאמץ פיזי הכרוך בגלגולה של המטופלת ברשת של המנוף וחילוצה לאחר מכן.
כמו כן התובעת טיפלה בששה מטופלים, אשר לצורך ניודם נדרשה צורך לאחוז אותם מתחת לבית השחי.
בנוסף, התובעת נהגה לעזור למטופלים להיכנס למקלחת, להושיבם על כיסאות גלגלים ולאחר מכן להרימם, להושיבם על המיטה ולהלבישם.
ז.המטופלים שקלו בין 70 עד 90 ק"ג.
ח.במהלך תקופת עבודתה, התובעת עבדה במשמר בוקר בין השעות 06:00 ועד שעה 14:00 ומשמרת צהריים בין השעות 14:00 עד 21:00, וקיימים שבועות בהם עבדה במשמרות לילה. לעיתים התובעת עבדה במשמרות רצופות, וזאת בערך פעמיים עד שלוש פעמים בחודש.
4.ההיבט המשפטי
על פי ההלכה הפסוקה, פגיעה מסוג מיקרוטראומה היא תוצאה של צירוף של מקרים שכל אחד מהם הוא בעל אופי תאונתי, ניתן לאיתור בזמן ובשטח, ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק.