גרוסברג נ' זיסו

פסק דין

בפני תביעה לפיצויים בגין תאונה בין רכבים.

ביום 2.02.10 נסע התובע בקטנוע בשד' רוקח בת''א לכיוון מערב. התובע נסע בנתיב הימני. אותה עת בדיוק, באותו מקום, לאותו כיוון ובמרחק מה לפני התובע, נהגה הנתבעת ברכב בנתיב השמאלי.

תוך כדי נסיעה הבחין התובע בטרקטור הנוסע בנתיב הימני וביקש לעקוף אותו. התובע סטה לנתיב השמאלי, עקף את הטרקטור, ולאחר מכן חזר לנתיב הימני. בעת שחזר התובע לנתיב הימני, אירעה התנגשות בין הקטנוע בו נהג התובע לבין הרכב בו נהגה הנתבעת, כאשר אף היא, באותו רגע, ביקשה לסטות לנתיב הימני.

לטענת התובע, הנתבעת היא האחראית לפגיעה, באשר סטתה לנתיב הימני בלא לאותת, בלא לבחון את תנאי הדרך ובלא להבחין בו. עקב הפגיעה נגרם לקטנוע בו נהג התובע נזק בצידו השמאלי הקדמי. עלות תיקון הנזק הסתכמה בסך של 2,653 ש''ח והתובע עותר לחיוב הנתבעת בנזק זה.

במהלך הדיון הוסיף התובע ועתר לחיוב הנתבעת גם בתשלום שכ''ט השמאי בסך 500 ש''ח וגם להשבת 200 ש''ח אשר שילם בגין אי התייצבותו לדיון הקודם.

הנתבעת מצידה מאשרת כי תוך כדי נסיעה ביקשה לסטות ימינה מהנתיב השמאלי בו נסעה, אולם מדגישה כי עשתה כן רק תוך כדי איתות ורק לאחר וידוא שתנאי הדרך מאפשרים זאת. דווקא התובע, כך טוענת הנתבעת, הוא זה אשר ביקש לעקוף את הטרקטור בפראות ופגע ברכבה בחלקו האחורי ובחלקו הימני, סמוך לחלק האחורי. טוענת אפוא הנתבעת, כי אין בסיס לתביעה ודווקא היא זו שזכאית לפיצויים על נזקיה.

שני הצדדים העידו בפני וחזרו על גרסתם.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את הנימוקים, כפי שהועלו בכתבי הטענות, לא שוכנעתי כי גרסתו של התובע עדיפה על גרסתה של הנתבעת. כאשר התובע הוא זה אשר מבקש להוציא מחברו, הרי די בכך כי לא עלה בידו לשכנע את בית המשפט בעדיפות גרסתו, כדי להביא לדחיית התביעה.

זאת ועוד, כאשר אני מעיין בתמונות אשר הציגה הנתבעת, של רכבה היא, הרי ניכרים בהן סימני פגיעה בחלק האחורי של הרכב. סימני פגיעה שכאלו מהווים עדות דווקא לכך שהתובע הוא זה אשר פגע בנתבעת וככלל, למעט במקרים יוצאי דופן שלא כמקרה זה, כאשר יש פגיעה מאחור הנטיה הינה להטיל את האחריות על זה אשר פגע מאחור ולא שמר מרחק. מטיעוני הצדדים ותיאור האירוע אני סבור כי דווקא התובע, אשר ללא ספק ראה את רכבה של הנתבעת אשר נסעה לפניו, הוא זה אשר חייב היה להשמר ולהזהר בטרם יצא לעקיפה ובטרם חזר לנתיב לאחר העקיפה.

על כל פנים, לצורך ההכרעה בתביעה זו, די בכך שלא עלה בידי התובע להוכיח את גרסתו.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 400 ש''ח.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"א, 06/01/2011 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה אראל צימרמן