גרוס נ' נמטלשווילי (תכשיטי שי)

פסק דין

עניינה של תביעה זו בצמיד של אשת התובע, אשר נמסר על ידו לתיקון אצל הנתבע.

לדבריו של התובע, הפקידה בידו אשתו את צמיד הזהב אשר לה, כיוון שקצה החוליה באמצעותה יש לסגור את הצמיד, נשבר והיא ביקשה, כי הוא יגש לצורף על-מנת שזה ילחים את החוליה.

התובע הגיע אל הנתבע, סיכם עימו על תיקון החוליה השבורה, הפקיד בידיו את הצמיד וסוכם כי זה יתוקן בעבור 20 ש"ח. הצמיד הושם במעטפה המיועדת לתיקון תכשיטים ועליה מקום לרישום שם הלקוח, תאריך הקבלה, תאריך משוער לתיקון, תיאור התכשיט ומשקלו, סה"כ לתשלום, יתרה לתשלום וכיו"ב. מסתבר, כי הנתבע מילא על מעטפה זו את שם הלקוח בלבד ואת התשלום הכולל עבור התיקון, אך לא את תיאור התכשיט ומשקלו. למרות שהנתבע הבטיח כי הצמיד יהיה מוכן ביום המחרת, הרי שהוא דחה את התובע בלך ושוב במשך מס' ימים.

לאחר שהתובע נטל את הצמיד המתוקן והביאו אל אשתו, הסבה אשתו את תשומת ליבו, כי מדובר בצמיד שהוא קצר מזה שנמסר לתיקון והוא אינו מקיף את אמת ידה. יתר על כן, החוליה האחרונה בו מולחמת במקום אחר ולא במקום בו נשברה החוליה. לתמיכה בטענותיו הגיש התובע צילום אשר בו נראית אשתו, בעבר, כאשר היא עונדת לידה צמיד זה והוא מקיף כראוי את אמת ידה.

התובע אינו יודע לומר האם חלק מן הצמיד נלקח ע"י הנתבע בזדון, או בטעות, או בכל דרך שהיא אבד, אך הוא תובע את החלק החסר ואת שוויו.

נציגת הנתבע, שהיא למעשה בעלת החנות, דחתה את טענות התובע מכל וכל. היא מאשרת שאכן תיקון הצמיד התעכב, בשל לחץ עבודות בחנות. אך אין כל אפשרות כי חתיכה מן הצמיד, נותרה בשל סיבה כלשהי, בחנותם. לטעמה, סביר להניח, כי צמיד שנמצא זמן רב ברשות המשפחה, כפי שתואר, נשחק ובשלב כלשהו נשברה בו חוליה וקטע כלשהו נפל וכך הצמיד שהגיע אליהם כבר היה חסר בחלקו.

אמנם, על השקית אשר יועדה לאחסן את התכשיט שיועד לתיקון לא נרשם, כפי שראוי היה שירשם, תיאור התכשיט ומשקלו, על-מנת למנוע טענות שלאחר מכן, אך יחד עם זאת לאחר ששמעתי את דברי הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובנלווים להם, לא מצאתי כי עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו, באופן שעלה בידו להוכיח, כי מלכתחילה מסר לידי הנתבע צמיד ארוך יותר מזה שהציג בפני בית-המשפט.

כזכור וכידוע, על התובע להוכיח את תביעתו, והוא כאמור לא עמד בכך, משכך התביעה נדחית.

בנסיבות הכוללות אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו תמוז תש"ע, 27 יוני 2010, בהעדר הצדדים.