גרוטס ואח' נ' אסטנג'לוב ואח'

פסק דין

תביעה ע"ס 9,731 ₪ בגין נזקים שנגרמו לפי הטענה לרכב התובעים עקב תאונת דרכים שבה מעורב רכב שבו נהג הנתבע 1, המבוטח ע"י הנתבעת 2.

לגרסת התובע 1 (התובע), הוא החל בנסיעה בנתיב השמאלי מבין שניים לנסיעה ישר, לאחר שהתחלף האור ברמזור לירוק. הנתבע הגיע מהנתיב הנגדי ופנה שמאלה במהירות בניגוד לרמזור אדום. התובע ניסה למנוע את התאונה וסטה לשמאל, אך לא הצליח למנוע אותה לגמרי. רכבו נפגע בחלק ימני קדמי (ימין וחזית) ורכב הנתבע נפגע בחלק ימני אחורי. לאחר התאונה החליפו פרטים והנתבע אמר לו שהוא התבלבל בין הרמזור לנסיעה ישר לבין הרמזור לפניה שמאלה.

לפי עדותו, כשנכנס לצומת, היה פנוי והנתבע כלל לא נראה באזור אלא הגיע בהמשך.

לגרסת הנתבע, הוא נכנס לצומת ברמזור ירוק. התובע נסע בניגוד לרמזור, כשהוא בנתיב הימני (ולא השמאלי כפי שהוא טוען) ופגע בו בחלק האחורי של רכבו. מידת הפגיעה ברכבו מעידה, לפי הטענה, שהתובע נסע במהירות גבוהה.

התובע הדגים בדיון באמצעות מכוניות צעצוע בדיון, שהרכבים של הצדדים בעת התאונה היו מאונכים זה לזה. כך צייר גם בהודעה לחברת הביטוח (נת/1).

אני מעדיפה את גרסתו של התובע שהייתה מהימנה והינה סבירה יותר ומתיישבת יותר עם הנזקים ברכבים המעורבים. מיקום ואופי הנזקים ברכב התובע מתיישב יותר עם גרסתו של התובע בדבר סטיה לשמאל, בניסיון למנוע את התאונה. אילו הייתה התאונה נגרמת כטענת הנתבע, כשהתובע נוסע ישר בנתיב השמאלי, צריך היה רכבו להיפגע חזיתית בלבד. גם אופי הנזק ברכב הנתבע מתיישב יותר עם גרסתו הנ"ל של התובע.

באשר לפיצוי שנתבע - אני מקבלת את הסבר אביו של התובע שבדיקת השמאי נדחתה משום ההדברות והנסיון בין הצדדים להגיע להסכמות על פי בקשת הנתבע, שביקש להימנע מהפעלת הביטוח שלו. אף שהצדדים חלוקים בשאלת תוכן השיחות, גם הנתבע מודה שהייתה הדברות ולטענתו הסכים לשלם את הנזק לתובע, אף שאינו אשם משום שרצה להימנע מהפעלת הביטוח והפסד הנחת העדר תביעות שכרוך בכך (עמ' 6 ש' 5-10).

אני דוחה את טענות הנתבעת ביחס לשווי הרכב, שלא נתמכו בחוו"ד מטעם הנתבעים.

לרכב התובע נגרם אובדן מוחלט כך שאין כל מקום לטענות ביחס לאי-תיקון הרכב.

אני מחייבת, אפוא, לאור כל האמור, את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע את נזקיו המוכחים במצטבר כדלקמן:8,820 ₪ (ערך הרכב לפי חוו"ד שמאי בניכוי ערך השרידים).

751 ₪ (שכ"ט השמאי).

אני דוחה את התביעה בראש הנזק של הוצאות בימ"ש ונסיעות שלא הוכחו.

עוד ובנוסף, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע החזר האגרה בסך של 50 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 350 ₪.

הסכומים שנפסקו (שהינם, בסך הכל, כולל אגרה והוצאות משפט – 9,971 ש"ח) ישולמו בתוך 30 ימים מהמסירה לנתבעת 2, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (19/10/10).

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי-מרכז בתוך 15 ימים.

המזכירות תדוור לצדדים בדואר רשום+אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ו סיון תשע"א, 28 יוני 2011, בהעדר הצדדים.