גפנר ואח' נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור/ערר על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט פאול שטרק) מיום 27.2.2013 בת"פ 7698/12.

ההליכים בבית המשפט לעניינים מקומיים:

1. נגד המערערים הוגש כתב אישום בגין עיסוק בעסק הטעון רישוי ללא רישיון, לפי חוק רישוי עסקים. כתב האישום מייחס להם עיסוק בעסק של אולם שמחות ללא רישיון.

"העסק" המדובר הוא אולם הסמוך לבית הכנסת שבמתחם מוסדות קאליב בירושלים, אשר מתקיימים בו אירועים שונים.

2. במקביל להגשת כתב האישום הוגשה גם "בקשה למתן צו סגירה מיידי טרם מתן גזר דין לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968". נטען כי מדובר במספר אולמות שמחה עתירי קהל המתנהלים ללא רישיון עסק, תוך סיכון שלומו של הציבור.

בית המשפט נעתר לבקשה והורה ביום 6.11.2012 על סגירת העסק לאלתר.

3. בעקבות החלטת בית המשפט בדבר סגירה מיידית של המקום, הוגשה בקשה לביטול הצו והתקיים דיון ביום 26.11.2012, במהלכו נשמעו עדויות לגבי המתרחש במקום.

החלטת בית המשפט ניתנה ביום 28.11.2012. בית המשפט התייחס לעדויות שנשמעו לפניו בדבר מצב תברואי מתמשך לקוי, וצמצם את צו הסגירה, תוך קביעה כי "מותר לנאשם לקיים אסיפות ו/או כינוסים למיניהן, כאשר בהן יוגש כיבוד מוכן הכולל שתיה קלה וחריפה בבקבוקים, עוגיות מסוגים שונים, סלטים וכל אוכל אחר אשר הוכן זה מכבר מחוץ למקום ואשר אין צורך בבישולו ו/או בחימומו במקום. כל אירוע אשר תידרש לו הכנת אוכל מכל סוג שהוא אשר תצריך בישול ו/או חימום במקום ו/או הופעת תזמורת ו/או הפעלת מערכת הגברת מוזיקה המושמעת בקול רם, תהיה אסורה בהתאם לצו אשר ניתן ביום 8.11.12..."

4. המערערים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע צו הסגירה, והמשיבה מצידה טענה כי ישנה הפרה של הצו שכן במקום מחממים אוכל בניגוד לצו. לפיכך התקיים לפני בית המשפט ביום 14.2.2013 דיון חוזר, ובסופו קבע בית המשפט כי "יש לתת תוכן למילה אסיפות בסעיף 13 להחלטה משמעות הדבר שניתן לקיים קידוש של שבת או חג, כיבוד ואף ברית מילה וניתן לקיים סעודת מצוה ללא אוכל חם וכל מה שדרוש זה פת לחם, מזונות ושתיה לחמם את הנפש..."

5. ביום 21.2.2013 הגישו המערערים "בקשה למתן היתר שימוש", לאפשר להן להכניס למקום אוכל בצידניות מיוחדות "שמטרתן לשמור על ייצוב הטמפרטורה עד להגעתן למקום היעד".

ביום 27.2.2013 דחה בית המשפט את הבקשה וקבע "ע"מ למנוע טענות תברואתיות אין לאפשר הכנסת אוכל אשר לפי טיבו יש צורך ב'שמירת חום'. הבקשה נדחית".

על החלטה זו הערעור/ערר שלפני.

דיון ומסקנות:

6. המערערים אינם קובלים על החלטתו הראשונה של בית המשפט, מיום 28.11.2012, אשר אסרה על בישול או חימום אוכל במקום, אלא על ההחלטות המאוחרות יותר, בהן, לטענתם, החמיר בית המשפט את התנאים מבלי ששמע ראיות חדשות. לטענתם, עם מתן צו הסגירה, נסגר המטבח שהיה במקום. כיום מובא למקום אוכל מוכן באמצעות חברת קייטרינג. שימוש כאמור באולם בית הכנסת מקובל בבתי הכנסת. לדבריהם לא מדובר בעסק, מדובר באולם הנמסר ללא תשלום. במקום מתנהלים אירועים צנועים בעלויות נמוכות מאוד. לטענת המערערים, עם סגירת המטבח אין עוד בעיה תברואתית.

המערערים מבקשים לאפשר להם לקיים במקום סעודות מצווה במסגרת ברית מילה, עליה לתורה של בר מצוה וכדומה, ולאפשר הכנסה של צידניות עם אוכל מוכן. לדבריהם מדובר על מספר מצומצם של שמחות אשר האורחים להן כבר הוזמנו.

המשיבה טוענת כי מדובר באולם שמחות המתנהל בתוך שטח שמיועד לישיבה ולבית כנסת. לטענתה, האירועים במקום מתנהלים על ידי חברת קייטרינג פרטית, המשכירה את המקום לכל דורש לטובת עריכת אירועים. נטען כי האולם מפורסם כאולם שמחות, יש תפריט מלא, ואף היו מודעות המזמינות התקשרות לצורך עריכת שמחות במקום. לטענת המשיבה, קיום סעודה סביב שולחנות עם מאות מוזמנים היא עסק עתיר סיכון. עוד נטען כי ניתנו לעסק מספר רב של אורכות, הפסקת האירועים היתה אמורה להיות לאחר חגי תשרי, וההליכים ננקטו רק לאחר הפרת התנאים.

7. בתום הדיון שהתקיים לפני ביום 4.3.2013 התבקשו המערערים להמציא רשימת כל האירועים המוזמנים עד חג הפסח, והומצאה רשימה כאמור.

8. לאחר שמיעת הצדדים, אינני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.

החלטתו המקורית של בית המשפט ניתנה לאחר שמיעת ראיות בדבר המצב התברואי במקום. באותה החלטה אמנם לא נאסר מפורשות להכניס למקום אוכל מבושל חם, אך בית המשפט התייחס לקיום "אסיפות ו/או כינוסים למיניהן", ונראה כי לא התכוון לכך שבמקום יתקיימו אירועים מרובי משתתפים, עם שולחנות ערוכים וארוחה חמה מלאה. ההחלטה הנוספת שניתנה על ידי בית המשפט באה להבהיר את כוונת הדברים בהחלטה המקורית, ולהדגיש כי בית המשפט התכוון לאפשר קידוש של שבת או חג, כיבוד או ברית מילה, או סעודת מצווה ללא אוכל חם.