גנור נ' שי ואח'

פסק דין

התובע נסע לחו"ל בין התאריכים 3.8.09 עד 18.9.09. הוא השאיר את שני חתוליו בפנסיון חתולים שבבעלותה של הנתבעת ובהנהלתה. כאשר שב לקחת את החתולים היה אחד החתולים, לטענת התובע, במצב גופני ירוד ביותר, ונזקק לטיפול רפואי אינטנסיבי. בתביעה זו הוא תובע את נזקיו.

לטענת התובע, במהלך שהותו של החתול בפנסיון ירד משקלו מ-9 ק"ג ל-4.2 ק"ג. החתול לא אכל, וכאשר החזירו מן הפנסיון סבל מעצירות קשה, ובדיקת דם הראתה תחילה של פגיעה בכבד. במשך שמונה ימים הוא האכיל את החתול והשקה אותו באמצעות מזרק, הוא לקח אותו למרפאה מספר פעמים, ונגרמו לו הוצאות עבור טיפול רפואי ממושך.

לכתב התביעה צרף התובע מכתב מיום 12.11.09 החתום בידי הוטרינר ד"ר ידין ישורון, ובו סיכום הטיפול בחתול.

לטענת הנתבעת, שני החתולים של התובע זכו במהלך שהותם בפנסיון לטיפול טוב ומסור. אחד החתולים הסתגל במהירה לשהות בפנסיון, ואילו החתול השני, נשוא התביעה, היה מצוי בסטרס, דבר הקורה לעיתים לחתולים הרחוקים מסביבתם הטבעית. במהלך שהותו של החתול בפנסיון דאגה שיעבור בדיקות שבועיות של וטרינר, אשר בדק את מצבו של החתול והחליט שדי לאור מצבו של החתול בהשגחה, ואין צורך לנקוט בפעולות פולשניות הכרוכות בסיכונים.

הנתבעת הוסיפה, כי לא חסכה במאמצים ובעלויות, וניסתה להאכיל את החתול בסוגי מזון מיוחדים שונים, אולם ללא הועיל.

ד"ר עדי גפן, הוטרינר שטיפל בחתול במהלך שהותו בפנסיון, מסר במכתבו מיום 18.2.10, שצורף לכתב ההגנה, כי במהלך שהותו של החתול בפנסיון בדק אותו אחת לשבוע. החתול נמצא לחוץ מאוד, מסויג ותוקפן, לא גילה שמחת חיים ולא תקשר עם מטפליו. בהתאם להנחיותיו, הופסקה לחתול התזונה במזון הבסיסי, והוא הועבר למזון גורים עשיר וטעים, אך ללא הועיל. על אף תאבונו הירוד החתול לא נראה במצב מיובש או במצב של מצוקה, ועל כן לא מצא לנכון להרדים את החתול לצורך מתן אינפוזיה, דבר הכרוך בסיכונים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי דין התביעה להידחות, שכן לא מצאתי, כי הנתבעת התרשלה בטיפול בחתול. הנתבעת דאגה לביצוע מעקב רפואי שבועי לחתול, ופעלה בהתאם להנחיות הוטרינר. הנתבעת ניסתה להאכיל את החתול בסוגי מזון שונים. לא הובאה בפני כל ראיה לכך, שטיפולה של הנתבעת בחתול לא היה סביר, בפרט לאור העובדה שבוצע בהתאם להנחיות רפואיות של וטרינר.

כמו כן, לא הובאה כל ראיה לכך שההידרדרות במצב החתול נבעה מטיפול רשלני ולא מסטרס, כפי שטוענת הנתבעת.

אשר על כן אני דוחה את התביעה. בנסיבות הענין איני עושה צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תש"ע, 11 יולי 2010, בהעדר הצדדים.