החלטה
רקע ותמצית טענות הצדדים
1.בפניי בקשת התובע (להלן: "המבקש") להורות על היפוך סדר הבאת הראיות בתובענה, באופן שיוטל על הנתבעים (להלן: "המשיבים") לפתוח בהבאת ראיותיהם.
2.עסקינן בתביעה כספית ע"ס 35,406 ₪ במסגרתה עותר המבקש לחיוב המשיבים בתשלום תמורה המגיעה לו לטענתו עבור ביצוע עבודות נגרות בביתם של המשיבים.
3.לטענת המבקש, סכום התביעה האמור כולל את הסכומים הבאים:
סך של 15,300 ₪ בגין המחאה שנמסרה כתשלום למבקש וחוללה, סך של 10,106 ₪ בגין תוספות שביצע המבקש בבית המשיבים על פי דרישתם והחורגות מן ההסכם הכתוב וכן פיצוי בסך של 10,000 ₪.
4.לעניין רכיב ההמחאה, טוען המבקש כי חלה החזקה בדבר אחיזה כשורה ולכן מוטל על כתפי המשיבים הנטל לסתירת החזקה בעילות המוקנות בדין.
5.באשר לרכיב התוספות, המבקש טוען כי המשיבים מודים בכתב הגנתם בקיומן של עבודות נוספות אשר בוצעו בביתם ואשר חורגות מההסכם הכתוב, אך לשיטתם רכיב זה ניתן כפיצוי ו/או בונוס מטעם המבקש בגין הפרות נטענות של ההתקשרות ביניהם. לשיטתו, טענת ההגנה האמורה הינה בבחינת "הודאה והדחה" ולפיכך עובר הנטל אל כתפי המשיבים לפתוח בהבאת הראיות מטעמם.
6.המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה, כי אין הם מודים בטענות המיוחסות להם בכתב התביעה ואין בכתב הגנתם ולו שמץ של הדאה בעובדות הנטענות כנגדם והמקימות את עילת התובענה. לטענתם, הם אינם מודים בביצוע התוספות הנטענות ע"י המבקש ואף מכחישים את רכיב הפיצוי לו עותר המבקש בגדרה של התביעה.
דיון
7.כידוע, על התובע מוטל הנטל הבסיסי והראשוני, להוכיח את תביעתו. בע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ (1) 589 מפי כבוד השופט ברק (כתוארו אז) : "נטל ההוכחה ביחס לתביעתו הבסיסית מוטל עד סוף המשפט על התובע ... נטל השכנוע מוטל על המערער ... היה עליו להוכיח, עפ"י מידת ההוכחה הנוהגת במשפט האזרחי – נטייה של מאזן הסבירות לטובתו – כי נתקיימו היסודות המקיימים את זכותו ...".
8.אולם, כאשר הנתבע מודה בעובדות מסוימות הנטענות בכתב התביעה, אך טוען כי על פי הדין או מחמת עובדות אחרות, אין זכאי התובע לסעד המבוקש, הרי שמתקיים כאן הכלל של "הודאה והדחה".
9.טענה של "הודאה והדחה", הינה טענה בה מודה הנתבע בעובדות המהותיות של עילת התביעה, אך מציין עובדות נוספות אשר בעטיין גורס הוא, כי הנתבע אינו זכאי לסעד המבוקש. במצב זה, מוטל על הנתבע נטל השכנוע לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידו. כאשר הוא אינו מרימה, מתקבלת גרסת התובע, שכן הנתבע הודה בהן (רע"א 3592/01 עזבון המנוח סימן טוב מנשה נ' ע. אהרונוב קבלנות בניין (1988) בע"מ, פ"ד נה (5) 193, 194). בהודאה והדחה, הלכה למעשה, עובר נטל הראייה המוטל בדרך כלל על התובע לכתפי הנתבע בע"א 777/80 שרייבר נ' שטרן, פ"ד לח (2) 143, 146 נקבע, כי: "כדי להעביר את נטל הראיה מתובע לנתבע, צריכה טענת הנתבע להיות מסוג 'הודאה והדחה' – ' כן, אבל", כלומר הודאה בכל העובדות הנטענות ע"י התובע, כשבצדה של אותה הודאה, טענות המפקיעות את זכותו של התובע ... טענת ההגנה, שאינה מודה בכל העובדות של עילת התביעה, אינה טענת 'הודאה והדחה', המעבירה את נטל הראיה על הנתבע".
מן הכלל אל הפרט
10.אינני סבורה, כי המקרה אשר בפנינו הינו מקרה שיש להחיל עליו את הכלל של "הודאה והדחה".
11.אמנם המשיבים מודים, כי הובטח להם ע"י המבקש כי יינתן להם פיצוי ו/או בונוס בדמות עבודות נוספות (סעיף 25 לכתב ההגנה), אולם המשיבים טוענים, כי המבקש מעולם לא סיפק את התוספות המובטחות (סעיפים 26 ו- 27 לכתב ההגנה).
12.עיון בכתב הגנתם של המשיבים, מראה, כי בניגוד לטענתו של המבקש, הרי שהמשיבים לא הודו בכל העובדות המהותיות שבכתב התביעה. כאמור, בין הצדדים מחלוקת עובדתית בדבר קיומן של התוספות, והנני סבורה כי הנטל להוכיח כי התוספות אכן בוצעו בדירתם של המשיבים מוטל דווקא על שכמי המבקש.
13.גם לעניין הטענה בדבר חילול ההמחאה שמעלה המבקש, אינני סבורה שיש בה לבדה כדי להפוך את נטל הראיה, שכן אין עסקינן בעילה שטרית "טהורה" או בתביעה שהחלה את דרכה בהגשת התנגדות לביצוע שטר בהוצל"פ, אלא מדובר בתובענה אשר נסמכת על המחאה שחוללה ואשר ניתנה כחלק מן התמורה הכוללת עבור ביצוע עבודות נגרות עפ"י הסכם כתוב שנכרת בין הצדדים.
14.גם אם אניח לטובת המבקש, כי עסקינן בעילה שטרית המורה על היפוך סדר הבאת הראיות בהתאם להוראות פקודת השטרות, אין בכך כדי לשנות את מסקנתי, מכיוון שאין כל טעם מעשי בביצוע הפרדה מלאכותית לגבי רכיב זה – דבר שיש בו רק כדי לסרבל את הדיון.
15.לאור כל האמור, הנני מגיעה למסקנה כי אין מקום להורות על היפוך נטל הראיה.