גנאח נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

העוררת, גב' רוזה ג'אנח, נולדה בשנת 1940 בטריפולי בלוב, הגישה תביעה לרשות המוסמכת לקבלת תגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957, נדחתה ועוררת על ההחלטה בפני הועדה.

גרסת העוררת:

בהצהרתה בפני הרשות סיפרה כי בהיותה תינוקת בית המשפחה נפגע בהפגזה והיא נפצעה באורח קשה. לדבריה, משפחתה ברחה לעמרוס מפחד ההפגזות. אביה הקדים לברוח מטריפולי מחשש שיילקח למחנה עבודה. העוררת מתארת סבל קשה שעברו בעמרוס היא ומשפחתה וכי גם שם השיגו אותם ההפגזות.

בעדותה ציינה כי שמעה על תולדות משפחתה במלחמה מאמה שכן היא עצמה היתה תינוקת. בעדותה הוסיפה כי המשפחה הוטרדה ע"י חיפושים בביתם אחרי האב והאח הבכור.

עדות אחות העוררת, הגב' עטיה אסתר (להלן אסתר):

אסתר היא ילידת 1933. לדבריה הם ברחו מטריפולי מפחד הגרמנים ובמיוחד מחשש הטרדת בנות המשפחה ע"י הגרמנים. אביה ברח מהבית מפחד הגרמנים ואחיה הגדול נשלח למחנה עבודה. האח אלפונסו מימון אשר נפטר בשנת 2004, הוכר כנרדף וקיבל תגמול לפי החוק. המשפחה ברחה מטריפולי מפחד הגרמנים לכפרים שאת שמם העדה לא זכרה.

אסתר עמדה על כך שהבריחה מטריפולי היתה בשל השמועות על הטרדת בנות ע"י החיילים הגרמניים ולא מכל סיבה אחרת. כמו כן טענה כי ביתם לא נפגע בהפגזה- ראה עמ' 4 לפרוטוקול ש' 20 ואילך.

דברי העדה עומדים בסתירה לדבריה בהצהרה בפני הרשות שם אמרה: "החלו הפצצות על העיר הבית שלנו נפגע ונהרס ובנס ניצלנו שברחנו מהר למקלט". כמו כן אמרה בהצהרה כי בנוסף להפגזות הבריחה מהעיר היתה בגלל שמועות שהגרמנים עומדים להשמיד את היהודים.

גם אסתר הגישה תביעה לרשות ונדחתה.

לוועדה הוגש בהסכמה תיק הרשות של אפונסו ז"ל יליד 1920 אשר התמקד בהצהרתו בתולדותיו בזמן המלחמה מבלי להזכיר את בני משפחתו, ועל כן אין בהצהרתו לסייע לעוררת.

דיון ומסקנות

הגרסה הראשונית של שתי העדות היא כי הסיבה המיידית והעיקרית לבריחה מטריפולי היו ההפגזות הקשות במהלכן נפגע בית המשפחה והעוררת עצמה נפצעה. בעדותה ניסתה לתת דגשים שונים לסיפורה.

עדותה של אסתר אינה יכולה לתמוך בעדות אחותה משום שבחרה להתעלם ולהכחיש דברי האחרונה על פציעתה בעת הפגזת בית המשפחה. עדותה אף סותרת את הצהרתה היא בפני הרשות.

גם אם העוררת אינה יכולה לזכור את האירועים בשל גילה הרך, ההיגיון מחייב שהיה בסיס ממשי לידיעתה באשר לנסיבות פציעתה והחלמתה הארוכה כמסופר על ידה.

דברי אסתר על חשש מפני הטרדות מיניות, אינו מתייחס לאירוע ספציפי אלא נשען על שמועות שהילכו דווקא בעמרוס ולא בטריפולי – ראה הצהרתה.

לאור כל האמור לעיל המסקנה המתבקשת היא כי המשפחה ברחה מטריפולי מפחד ההפגזות כפי שעשו משפחות רבות אחרות, ובנסיבות אלה אין להחיל על העוררת את "הלכת הפחד" ולפיכך הערר נדחה.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.

ניתן בהיעדר, המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

פרופ' זהבי יוסף אראלה עפרון