גמאל נ' סחלי

פסק דין

1. במרס 2008 סוכם בין הצדדים כי הנתבע יתקין פלדלת בבית של התובע שבוצעו בו עבודות שיפוץ.

אין מחלוקת כי התובע שילם לנתבע 700 ₪ עבור הדלת, אך לאחר מכן נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, והעסקה בוטלה בהסכמה. עוד אין מחלוקת כי הנתבע לא התקין את הדלת, וכי עליו להחזיר לתובע את הסכום ששילם לו.

2.הנתבע טוען כי שילם לידי בנו של התובע, מר יוסף ג'מאל, 400 ₪ מתוך הסכום, ואילו התובע טוען כי הנתבע החזיר רק 300 ₪, וכך העיד הבן יוסף. החזרת הסכום לא תועדה באישור או בקבלה.

שאלתי את הנתבע מדוע לא החזיר לתובע את הסכום של 300 ₪ שנותר חייב, לשיטתו-שלו, והוא השיב כי היה מוכן להחזיר לתובע סכום זה, אך התובע התעקש להיפגש עמו בביהמ"ש.

במחלוקת בדבר ההפרש של 100 ₪, לגבי הסכום שהוחזר, נטל ההוכחה הוא על הנתבע, כיוון שמדובר בטענת "פרעתי". הנתבע לא הרים נטל זה. לגבי החזר של 300 ₪ יש הודאת בעל דין של התובע. לפיכך על הנתבע להחזיר לתובע עוד 400 ₪.

3.התובע העמיד את תביעתו על סך 30,000 ₪, פיצוי בגין טרחה מיוחדת ועוגמת נפש, בטענה כי הנתבע הזמין אותו לביתו לקבל את יתרת הסכום אך התעקש כי יגיע בשעות הערב. הדבר קשה לתובע, בהיותו אדם מבוגר, וכאשר הגיע לבית הנתבע, לא היה איש בבית, ולטענת התובע, הוא אף מעד ונחבל בדרכו בחזרה. הנתבע מכחיש טענות אלה מכל וכל, והתובע לא הוכיח אותן.

התובע טוען עוד כי נגרמו לו הוצאות רבות בגין שיחות טלפון לנתבע, והוא צירף לתביעתו תצלומים של כרטיסי סלקום-טוקמן, אך אלה נעדרים כל פרטים שלפיהם ניתן לשייך את הכרטיסים הללו לשיחות אל הנתבע. לפיכך אף טענה זו לא הוכחה.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, מצאתי כי המרכיב היחיד של התביעה, שהוכח כנדרש, הוא חובו של הנתבע לתובע, בסך 400 ₪, בגין יתרת הסכום שהתובע שילם עבור הפלדלת.

5.על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע 400 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד העסקה: 25.3.08, ועד לתשלום בפועל.

עוד ישלם הנתבע לתובע הוצאות המשפט בסך 200 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

6.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, י"ד סיון תש"ע, 27 מאי 2010, בהעדר הצדדים.