גמא-ספטיק בע"מ ואח' נ' מדיליין בע"מ ואח'

פסק דין

מ ב ו א וטענות הצדדים:

התובעת חברת גמא ספטיק בע"מ (להלן: "גמא"), הינה חברה העוסקת במערכות לטיפול במים לתעשיות הפארמה, הקוסמטיקה והמזון. הנתבעת והתובעת שכנגד חברת מדיליין בע"מ (להלן: "מדיליין"), הינה חברה שעסקה בייצור מוצרים בתחום הקוסמטיקה והפארמה במפעלה ביוקנעם.

ההיכרות בין גמא למדיליין החלה באמצע שנת 2009 עת מדיליין הזמינה את גמא לתת לה שירות ולבדוק את מערכת המים במפעלה, מערכת שתפקדה באופן לקוי ובעטיה נשלל רישיונה להמשיך בייצור.

הצדדים התקשרו בהסכם להזמנת מערכת מים תמורת סך של כ- 269,000 ₪ (כולל מע"מ). מתוך סכום זה שילמה מדיליין סך של 125,238 ₪ (כולל מע"מ) כמקדמה עבור התקנת המערכת.

התביעה העיקרית מושתתת על יתרת החוב שלא שילמה מדיליין בתוספת ריבית והצמדה, וכן תשלום עבור חשבוניות נוספות טרם הותקנה המערכת, שלא פרעה מדיליין עד כה. גמא תובעת ממדיליין בגין זה סך של 232,000 ₪ וכן סך נוסף של כ- 73,000 ₪ בגין שעות שירות ותיקון תקלות.

לטענת מדיליין, הוסכם בע"פ עם גמא כי ככל שתוזמן המערכת ממנה, היא לא תחויב בחשבוניות טרום התקנת המערכת, ובאשר למערכת המים נטען כי זו הורכבה באופן לקוי. המים שנוצרו לא עברו את בדיקת משרד הבריאות, רישיון הייצור נשלל, מדיליין נאלצה לרכוש מים מ"טבע" כדי להמשיך את הייצור, עד אשר המערכת פורקה לחלוטין בחודש פב' 2010 והוזמנה מערכת מים חדשה מצד ג', שלטענת מדיליין עבדה כסדרה עד לסגירת המפעל בשנת 2012.

מדיליין תובעת אפוא בתביעה שכנגד את השבת סכום המקדמה ששולמה בסך של כ-107,000 ₪ ללא מע"מ וכן סך נוסף של כ- 300,000 ₪ בגין הוצאותיה עבור רכישת מים לייצור עד לחודש מאי 2010 שאז הושלמה התקנת מערכת המים החלופית, וכן סך נוסף של כ- 75,000 ₪ עבור רכישת חומרי חיטוי ו- 100,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין בשל הפרעות בייצור ודחיית ביצוע הזמנות.

הצדדים חלוקים ביניהם במספר שאלות עובדתיות, איזה מערכת הוזמנה מגמא? האם מערכת לטיהור מים כוללת, או שמא רכיב של אוסמוזה הפוכה בלבד? עוד חלוקים הצדדים בשאלה האם היה כשל במערכת, והאם הכשל נובע מפעילות גמא?

מטעם גמא העיד בפניי ד"ר עיסאם סבאח (להלן: "מומחה התביעה") ומנהל גמא מר יוסף ספטון (להלן: "ספטון"). מטעם מדיליין העידו עד הגנה 1 מר עמית להב (להלן: "להב"), אשר שימש בזמנים הרלבנטיים יועץ חיצוני בתפקיד מנהל מפעל וכיהן בפועל כמנהל במשך 4 חודשים. עד הגנה 2 מר שחר גולדשטיין (להלן: "גולדשטיין"), מנהל המפעל מספט' 2007 ועד ספט' 2009, וכן עד הגנה מס' 3 מר סטלו רובינסון (להלן: "רובינסון") בעלי מדיליין. כמו כן, הוזמן לעדות ד"ר רמי קריב ס' מנהל המכון – תכשירים כימיים במשרד הבריאות אשר נחקר על תעודת עובד ציבור שהומצא לתיק ביהמ"ש.

על מנת לברר את היקף אחריותה של גמא ביחס למערכת המים שסופקה למדיליין, יש לברר אפוא תחילה, מה הזמינה מדיליין מגמא ומה קיבלה ממנה בפועל? האם כטענת גמא הוזמנו חלקי מערכת בלבד כדי לחסוך בהוצאות, או שמא כטענת מדיליין הוזמנה מערכת כוללת "קומפלט" על כל רכיביה וחלקיה.

מה התחייבה גמא כלפי מדיליין?

לגרסת גמא, מדיליין מתוך רצון טוב לחסוך בכסף ולשמור על מסגרת תקציבית הזמינה מערכת חדשה העושה שימושים ברכיבים שונים של המערכת הישנה. לטענת גמא (סעיף 14 לסיכומים), מדיליין מעולם לא הוציאה הזמנות עבודה בגין מערכת כוללת לטיפול במים. הזמנת העבודה היתה פרגמנטלית משיקוליה של מדיליין.

עוד טענה גמא (סעיף 23 לסיכומיה), כי מעולם לא נתבקשה לספק מערכת שלמה בגדר "הכל כלול", ולפיכך אף הצעת המחיר שניתנה למדיליין היתה בהתאם. באותו סעיף בסיכומיה, טענה גמא מחד כי אין ולא היתה לה התחייבות לאחריות לתוצאות מיקרוביולוגיות מוגדרות מראש, ובאותה נשימה, המשיכה וטענה "ברור כי המטרה היתה התקנה והשמשה של מערכת לטיפול במים שתוכל לספק מים טהורים לייצור מוצרי פארמה וקוסמטיקה".

לטעמי המחלוקת בין הצדדים צריכה להיות חדה יותר מהמחלוקת הפשטנית האם סופקה "מערכת כוללת" אם לאו. המחלוקת היא בעצם המצג שהציגה גמא בפני מדיליין, שהרי ברי כי אין למדיליין כל רצון להחליף חלקי מערכת, כל עוד המים אינם מטוהרים ואינם מאפשרים ייצור. זוהי "מטרת העל" עליה מסכימים כל הצדדים. השאלה האם גמא הבטיחה כי בכפוף להחלפת מערכת האוסמוזה הכפולה היא תצליח להשמיש את המערכת?

גמא הסתמכה בגרסתה הן על עדותו היחידה של מר ספטון, אשר באופן לא מוסבר לא הזמין את שותפו מר מייקל לעדות, על אף שהלה היה מעורב בכל ההליכים עובר להתקנה ובסמוך לאחריה, והן על הזמנת עבודה נספח 6 לתצהיר ספטון (להלן: "הזמנת עבודה"). הזמנת העבודה איננה מאזכרת את המילים "החלפת מערכת כוללת", אך כן מאזכרת "עבור שדרוג מערכת המים". מכאן אתה למד כי מטרת השדרוג להשמיש את המערכת לעבודה סדורה, לאחר שהמערכת היתה מושבתת ונמצאה לא ראויה להפעלה לצורך ייצור במפעל. חיזוק לכך מצאתי בנספח 7 לתצהיר ספטון, זהו מכתב של ספטון אל מדיליין שהוצא ביום 11.8.09, וכותרתו "עדכון מסמך אספקת מערכת אוסמוזה הפוכה". מתחת לכותרת המכתב נכתב בזו הלשון:

"בהמשך לפגישתנו המשותפת מאתמול, מוגש בזה עדכון להצעתינו לאספקת מערכת אוסמוזה הפוכה וציוד אחר לצורך תיקון פעולת מערכת המים הקיימת" (הדגשה שלי א.מ.ג).

כותרת משנה זו שכתב ספטון, מעידה ללא ספק כי כל מטרת ההתקשרות בין השניים היתה להשמיש את המערכת שיצאה מכלל פעולה. אין זה משנה אם לצורך כך היתה צריכה גמא להחליף רק את מערכת האוסמוזה או לבצע פעולות נוספות. המטרה היתה אחת והיא ייצור מים טהורים!

לו אכן היתה גמא מוכרת פרגמנט אחד בלבד מתוך המערכת בלי להתחייב לביצועיה של המערכת בגמר התקנת הפרגמנט, לבטח היתה מציינת זאת. אם נעיין בסעיף 6 לאותו נספח 7, עולה שורה של הסתייגויות גמא מהצעת המחיר, זה המקום היה להוסיף הסתייגות כי גמא לא אחראית לתקינות פעילות המערכת. אי אמירה זו היא הנותנת כי גמא ראתה עצמה אחראית לתפקוד תקין של המערכת לצורך מערך ייצור במפעל.

יש לזכור כי גמא היא "איש המקצוע" מבין שני בעלי הדין, על פיה יישק דבר בכל הקשור לפעולות הנדרשות להשמיש את המערכת ולהביאה לתפעול מלא. גמא אף יעצה קודם להתקשרות למדיליין ונתנה לה שירותי תיקון. מדיליין היתה רשאית לראות בגמא איש מקצוע המבין מה נדרש כדי להשמיש את המערכת לתפעול מלא. לטענת מר רובינסון (סעיף 4.1 לתצהירו), מר ספטון טען כי ניתן להשמיש את המערכת באמצעות שימוש בחלק מחלקי המערכת הישנה, וכל זאת על פי שקול דעתו הבלעדי של ספטון, שיחליט איזה חלק ניתן להשמיש ואיזה לא. לגרסת רובינסון, בסעיף 15 לתצהירו שלא נסתר, רובינסון התלבט בין שתי הצעות, הצעתה של גמא היתה זולה בכ-150,000 ₪ מהצעת חברה מתחרה שהתקינה בשעתו את מערכת הטיהור הקיימת. אחת הסיבות להצעה הנמוכה יותר היתה העובדה כי ספטון עמד להשתמש בחלקים מהמערכת הקודמת ובכך להוזיל עלויות. פתרון זה היה נוח לשני הצדדים למדיליין להפחית בעלויות, ולגמא לזכות ב"מכרז". ב"כ גמא טען בסיכומיו (סעיף 14), כי ברור שלגמא אינטרס מובהק לספק מערכת כוללת שהרי זו פרנסתה. דא עקא, לו אכן רצתה גמא "לזכות" באותו פרויקט היתה חייבת להיות זולה יותר מהמתחרה, זו שהקימה את המערכת הקיימת ובאופן משמעותי. על מנת לזכות בפרויקט, הציעה גמא שדרוג המערכת ולא התקנה חדשה לחלוטין, היינו שימוש בחלקים חדשים לצד ישנים. בכך אין כל רבותא, ואף רובינסון ומנהלי מדיליין הסכימו להצעה זו של מר ספטון. אלא שגמא לא עמדה בהבטחתה כי שילוב זה של "ישן" ו"חדש" ייתן את התוצאה הרצויה והיא לעבור את ביקורת משרד הבריאות ואספקת מים מטוהרים לפס הייצור.