מדינת ישראל נ' מנגסטו

כתב האישום ומהלך הדיון

הנאשם הואשם בכך שבעת נהיגתו ברכב בשדרות בן גוריון בבית שמש פגע עם רכבו בהולך רגל ב.ב. וגרם למותו.

הנאשם כפר באשמה שיוחסה לו בכתב האישום והחלו להשמע הראיות. בשלב מסויים וכשתמונת הראיות החלה להתבהר באו הצדדים בדברים והתגבש הסדר ולפיו יוגש כתב אישום מתוקן, הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, ויתקבלו תסקיר שרות מבחן וחוות דעת הממונה. בנוסף לאמור, הסדר הטיעון כלל הסכמות לעניין רכיבי הענישה שיתבקשו. במסגרת ההסדר המאשימה הגבילה עצמה לעונש של מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים אשר ירוצה, חודשיים מאחורי סורג ובריח, והיתרה בעבודות שירות. כמו כן מסרה המאשימה כי תעתור להטלת פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 7 שנים, מאסר מותנה, פסילה מותנית, ופיצויים למשפחת המנוח. במסגרת ההסדר הוסכם כי הסנגור יהיה חופשי בטיעוניו. בהמשך לאמור הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן, הדיון נדחה לשם קבלת תסקיר וחוות דעת הממונה ולטיעונים לעונש.

ראיות וטיעונים לעונש מטעם המאשימה

במסגרת הבאת ראיות המאשימה לעונש, המאשימה הגישה את הרשעותיו של הנאשם והעידה את משפחת המנוח. בתחילה מסרה אימו של המנוח את דבריה. היא תארה את הקושי הרב והכאב ואמרה " אנחנו כולנו הילדים מאוד מדוכאים ומודאגים .....אני גדלתי את הילדים שלי לבד, עכשיו קשה לי מאוד" בהמשך אמרה " ..אני רואה חברים שלו נשואים ומשפחה ואני בוכה..." האם ציינה את העובדה כי המשפט נמשך 3 שנים בהם הנאשם ממשיך בחייו " מסתובב חופשי, עובד מפרנס.." . לאחר מכן העיד אחיו של המנוח – מלסה, והביע את מחאתו מהסדר הטיעון ומהזמן הרב שעורך התהליך. לאחר דברי משפחת המנוח טען ב"כ המאשימה לעונש. בטיעוניו לעונש ביקש התובע כי יגזר העונש ברף העליון שבהסדר. בא כוח המאשימה הפנה לנסיבות ביצוע העבירה כמפורט בכתב האישום המתוקן ומידת רשלנותו של הנאשם העולה מכתב האישום המתוקן. לטענת בא כוח המאשימה אין המדובר ברשלנות נמוכה. ב"כ המאשימה ביקש כי בימ"ש לא יקבל את המלצת שירות המבחן לעניין העונש ולבסוף ביקש כי יוטל פיצוי הולם למשפחת המנוח, פיצוי שיש בו מסר עם משקל ממשי המבטא במעשים את לקיחת האחריות, והבעת החרטה.

ראיות וטיעונים לעונש מטעם הנאשם.

במסגרת הבאת ראיות ההגנה לעונש הסנגור ביקש להעיד את אשתו של המנוח אשר תארה את הקושי בו הנאשם מצוי ממועד התאונה. העדה מסרה אודות מצבם הכלכלי הקשה וציינה כי היא צפויה ללדת בקרוב. לאחר מכן טען הסנגור לעונש. בטיעוניו לעונש ביקש הסנגור כי בימ"ש ישקול הטלת של"צ, ולכל היותר מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות. הסנגור טען כי רשלנותו של הנאשם נמוכה ביותר ובהקשר זה הפנה לעובדות כתב האישום המתוקן. הסנגור התייחס לרשלנותו התורמת של המנוח וציין כי לדעתו מעשיו של המנוח היוו גורם מכריע לקרות התאונה. הסנגור אף הפנה את בימ"ש לדו"ח ועדת "דורנר" בעניין הנזק העולה על התועלת במאסרים ולו קצרים כאשר מדובר בנאשמים שאינם בעלי דפוס התנהגות עברייני. באשר לנסיבות האישיות הסנגור הפנה לתסקיר שירות המבחן, להבעת החרטה של הנאשם ולקיחת האחריות והדגיש את הסימפטומים הפוסט טראומטיים של הנאשם. הסנגור אף התייחס ליתר הנסיבות האישיות. בכל הנוגע לרכיב הפסילה בפועל עתר הסנגור להטלת פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים. הסנגור לא התייחס לסוגיית הפיצויים ואולם טען לעניין מצבו הכלכלי המורכב של הנאשם. הסנגור מסר כי הנאשם המפרנס העיקרי במשפחתו, בעבודת כפיים במפעל נירוסטה, הינו אב לשני ילדים ואישתו בחודש השמיני להריונה.

לאחר טיעוני הסנגור, משפחת המנוח ביקשה לחזור ולהביע את תרעומתה ביחס להסדר הטיעון, ובנסיבות אלו מסרו בני משפחה נוספים את דברם. בימ"ש דחה את הדיון למתן גזר דין, ואף על מנת לאפשר למשפחת המנוח לחזור ולהביא דברם בפני המאשימה. מהודעת המאשימה מיום 11.7.18 עולה כי משפחת המנוח נטלה שירותי ייעוץ משפטי ונקבעה פגישה במשרדי המאשימה, ואולם לא הוגשה כל בקשה או הודעה בעניין זה מעבר לאמור.

דיון והכרעה