פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' לוי

הנאשם הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טעון, בעבירה של גרם מוות ברשלנות, בניגוד לסעיפים 64 ו- 40 לפקודת התעבורה.

כמפורט בכתב האישום המתוקן, הרי שביום 16.9.19, נהג הנאשם ברכב ברחוב יפת ביפו, מכיוון צפון לדרום ובהגיעו לצומת עם רחוב זיכרון קדושים, פגע במנוח, צבי שירי ז"ל, שחצה את הכביש במעבר חצייה שבצומת האמור, שהיה מסומן ומואר חלקית, גרם לו לחבלות קשות, שהצריכו אשפוזו ולמרבה הצער, הובילו לפטירתו, ביום 20.10.19.

יש לציין כי בתחילה, כפר הנאשם באחריותו לגרם התאונה ולמותו של המנוח, אך לאחר מספר דיוני הוכחות והליך גישור בפני כבוד הש' שור, הציגו הצדדים, ביום 14.7.21, הסדר טעון בתיק, לפיו, ייגזרו על הנאשם רכיבי הענישה הבאים: 9 חודשי מאסר, אשר אם יימצא הנאשם כשיר, ירוצו בעבודות שירות, פסילה בפועל לתקופה של 6 שנים, פסילה מותנית ומאסר מותנה. עוד סוכם, כי באשר לרכיב הפיצוי הכספי, יטען כל אחד מהצדדים באופן חופשי. כמו כן, הוגש כתב אישום מתוקן.

הנאשם נשלח אל הממונה על עבודות השירות, למתן חוות דעת בעניינו ונמצא כשיר לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות.

ביום 29.9.21, הציגה המאשימה את ראיותיה לעונש והצדדים טענו את טיעוניהם.

תביעה

בתו של המנוח, הגב' מרים שירי כהן, העידה באשר לנסיבותיהם המשפחתיות לאחר התאונה הטראגית.

בתמצית, טען ב"כ המאשימה בנוגע להסדר הטיעון שגובש בין הצדדים והקדיש את מרבית הטיעון, לסוגיית הפיצוי למשפחת המנוח, תוך התייחסות לפסיקה רלוונטית, כמפורט בפרוטוקול. לעמדת המאשימה, נוסף על הרכיבים המוסכמים, יש לחייב את הנאשם בפיצוי על סך 20000 ₪ למשפחת המנוח.

כמו כן, הוגש גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם בתעבורה, לפיו, הנאשם נוהג משנת 2008 ולחובתו 11 הרשעות קודמות, כולן מסוג ברירת משפט.

הגנה

בתמצית, התייחסה הסנגורית לרמת הרשלנות הנמוכה בהתנהגותו של הנאשם, לשיטתה ולנסיבותיו האישיות, המשפחתיות והכלכליות וביקשה כי בית המשפט יימנע מחיובו בפיצוי למשפחת המנוח, תוך שהיא מפנה לפסיקה רלוונטית, כמפורט בפרוטוקול.

דיון והכרעה

בע"פ 6755/09, ארז אלמוג נגד מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון, מהם העקרונות לפיהם יש לגזור את דינו של מי שהורשע בגרם מוות ברשלנות בתאונת דרכים: "נדמה שקיימים שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות. האחד, ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה. השני, בדרך-כלל הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים. השלישי, אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות".

מתחם הענישה ההולם ייקבע על-פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין ולפיו יש מקום ליתן משקל לערך או הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40ט.

באופן נהיגתו, הביא הנאשם לפגיעה בערך הנעלה של קדושת החיים, ערך עליו אנו מצווים להגן כחברה, בכל דרך אפשרית.