גם מימוש משכון יש לבצע בתום לב

1.       תיק זה נפתח למימוש משכון ביום 12.02.2013. בד בבד עם פתיחת התיק, הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים ותפיסת הרכב. בו ביום נעתרתי לבקשות כמבוקש.

2.       לאחר שנתפס הרכב, הגיש החייב בקשה לשחרורו בטענה כי מדובר במשאית המשמשת לפרנסת בני ביתו, וכי הוא נפגע באופן חמור ממימוש המשכון. לדבריו, אכן פיגר בשני תשלומים, אך הוא מוכן        לסלק את הפיגורים בתוספת הוצאות שהוציא הזוכה, עד כה, בהליכי ההוצאה לפועל, כן מוכן הוא לשלם 40,000 ש"ח על חשבון יתרת החוב (כשליש מיתרת החוב) ולהמשיך לשלם 6,400 ש"ח בכל חודש כמוסכם בהסכם המשכון בין הצדדים.     

3.       בהחלטתי מיום 7.4.2013, סברתי כי יש מקום לקבל את תגובת הזוכה, לאור ההצעה הרצינית, ואף התניתי את עיכוב המכר בהפקדת סך של 12,000 ש"ח. סכום זה, יש לומר, הופקד בתיק.         

4.       בתגובתו התנגד הזוכה לבקשה. לטענתו אין לאכוף עליו להגיע להסכם. הוא איבד אמון בחייב ולכן הוא דורש להעמיד את מלוא ההלוואה לפירעון מיידי. הזוכה אף הראה כי בניגוד לטענת החייב, ולפיה לא ניתנה לו הזדמנות לסלק את פיגוריו, נשלח לו מכתב התראה, וכי החייב יכול היה לפעול עוד לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל, אלא שהוא לא עשה כן. בנסיבות אלה ביקש הזוכה שאדחה את הבקשה לשחרור הרכב ואורה על המשך ההליכים בתיק.              

5.       מצד הדין, הזוכה צודק בעמדתו, נתונה לו הזכות לממש את המשכון. אלא שבכך לא די, יש להוסיף ולבחון את אופן מימוש הזכות, כפי שיבואר להלן.                                    

6.       דינו של שטר משכון, לעניין מימושו, כדין פסק דין המוגש לביצוע בהוצאה לפועל. אכן, בעוד שלרשם ההוצאה לפועל סמכות לקבוע את הדרך היעילה והצודקת לממש את המשכון, אין הוא מוסמך      להורות שלא לממש את המשכון (ראו: דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק שני 601 (מהדורה שביעית 2012). עם זאת, כבר נקבע כי "כמו כל פעולה משפטית - גם מימוש משכון יש לבצע    בתום לב. ככלל, מוטלת על הבנק חובה להביא בחשבון בעת מימוש המשכון גם את האינטרסים של החייב, ומימוש הפוגע באינטרס החייב שלא לצורך עלול לעלות כדי חוסר תום לב. הלכת אובזילר אכן     מאפשרת לבעל המשכון לעשות בנכס כבתוך שלו משלא שולם החוב במועדו. אולם, פעולה זו של בעל המשכון כפופה לחובה הכללית לנהוג בתום לב, ובתוך כך לחובה לשים לנגד עיניו, בין היתר, את      האינטרס השיורי של החייב בנכס" (תא (ת"א) 1727/02 דיויד ל. מאסי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (2.10.2005)).        

7.       הלכה היא כי "חובת תום הלב חלה על בעל דין גם כאשר הוא מפעיל זכויות דיוניות, וכי עיקרון תום הלב חולש גם על נקיטת הליכי הוצאה לפועל" (עא 5187/08 אלי רונן נ' אלישבע סמואל (3.12.2012)). הפסיקה אף חידדה זאת בקובעה כי "זוכה הפותח תיק הוצאה לפועל בגין מלוא הסנקציה הקבועה בהסכם, צריך לעמוד במבחן תום הלב" (רע"א 5682/07 רוני ר. הנדסה ופיתוח בע"מ נ' דנים השקעות בע"מ, (10.3.2008)). ואוסיף גם זאת "אמנם נפסק בעבר, כי העמידה על זכות מפורשת ועשיית שימוש בה, אינן מהוות כשלעצמן חוסר תום-לב... עם זאת, ישנה משמעות לאופן בו צד לחוזה עומד על אותה הזכות, ולאופן בו היא מפורשת על-ידיו" (ע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (17.9.2007)).
מונחה בעמדתה הברורה של הפסיקה, אני סבור, כי כשם שבמהלך ביצועו של פסק-דין, רשאי רשם ההוצאה-לפועל לבחון, אם הזוכה עושה שימוש בזכותו בדרך מקובלת ובתום לב, כך רשאי הוא לבחון התנהלות זו גם שעה שמדובר בתיק למימוש משכון.

8.       אין ספק כי תיק זה נפתח בתום לב ובדרך המקובלת. החייב החמיץ שני תשלומים, יצר פיגורים והזוכה רשאי היה לפתוח את התיק, אלא שמשעה שהחייב הכה על חטא והעלה הצעה רצינית, שיש בה כדי לשלם את הפיגורים, לסלק את מלוא ההוצאות שהוציא הזוכה עד עתה לרבות שכר טרחת עורך דין, ואף הציע לשלם כשליש מיתרת ההלוואה כדי לצמצם את הסיכון של הזוכה, שומה על הזוכה, לכל הפחות, לבחון הצעה זו בתום לב ולהעמיד לנגד עיניו גם את האינטרסים של החייב בנכס הממושכן. זוכה המתנגד להצעה ברוח זו, מבלי להעלות טיעון כן ורציני, אלא טענה בעלמא שאין כל ביטחון שהחייב לא ישוב לסורו, ואשר נתלה בכך ש "אין כל בסיס בדין לכפות על הזוכה כי יסכים להסדר כזה או אחר לפריסת החובות הבלתי שנויים במחלוקת", עומד על זכותו - תמת הלב לכשעצמה - באופן שאינו תם לב.                        

9.       בנסיבות אלה ראיתי להורות כלהלן:

                     א.         החייב יסלק בתוך 5 ימים ממועד קבלת הודעה מתאימה מטעם הכונס, את חוב הפיגורים, בתוספת ההוצאות שהוציא הזוכה עד כה בתיק לרבות שכר טרחת עורך דין.

                     ב.         בתוך 10 ימים לאחר מכן, יעביר החייב לכונס סך של 40,000 ש"ח על חשבון יתרת ההלוואה.

                      ג.          מיד לאחר ביצוע האמור בסעיפים א ו- ב לעיל, הכונס יפקיד בידי החייב אישור המאפשר לו לשחרר את הרכב. החייב ישלם במישרין למחסן את הוצאות האחסנה.

                     ד.         תיק ההוצאה לפועל יישאר פתוח וכך גם מינויו של כונס הנכסים. היה והחייב יפר פעם נוספת את הסכם המשכון ויצור חוב פיגורים נוסף, רשאי יהיה הכונס לשוב ולתפוס את הרכב מבלי צורך להזהיר את החייב, או צורך במתן החלטה נוספת. במקרה כזה, תיק הכינוס ימשיך להתנהל בהתאם לאמור בהחלטה על אודות מינוי כונס הנכסים בתיק.

                     ה.         הכונס יגיש דוח מעדכן מיד לאחר שחרור הרכב.             

10.   המזכירות תודיע לכונס ולחייב.

                           ______________________

איתי כרמי, רשם הוצאה לפועל