גלץ נ' שטרובי ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו למר דב גלץ (להלן- "התובע") בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 21.6.07 בה היו מעורבים רכבו הנהוג ע"י בנו, יובל גלץ (להלן- "יובל") ומשאית הנהוגה ע"י הנתבע 1.

בכתב התביעה טענו התובעים כי עת שרכב התובע עצר בצומת לפני תמרור עצור, ולימינו ניצב רכב הנתבע 1 שהינו משאית המורכבת משתי יחידות (גורר ונגרר) (להלן- "המשאית"), המשאית הנהוגה ע"י הנתבע 1 פגעה בעת פנייתה שמאלה ברכב התובע וזאת עוד בטרם הספיק רכב התובע לזוז ממקומו.

התביעה נתמכה בהצהרה של אחד, ג'קי שלום, שציין כי יצא מחנותו לאחר ששמע רעש של תאונה ואז הבחין ברכב התובע עומד לפני תמרור עצור ובמשאית שהיתה בתוך הצומת "אחרי שלט העצור".

שמעתי את עדויות שני הנהגים, יובל והנתבע 1 בישיבה שהתקיימה ביום 24.11.09.

יובל בעדותו, ציין בפניי כי שני הנתיבים, הן זה בו עמד רכב התובע, והן זה בו נסע רכב הנתבע 1 נועדו לפנייה שמאלה. לדבריו, שני הרכבים עמדו יחדיו לפני תמרור עצור כאשר הנתבע 1 שהיה מימינו החל בפניה שמאלה, "כנראה לא לקח את הסיבוב כמו שצריך" ופגע ברכב התובע.

בתשובה לשאלות נציג הנתבעת 2 הבהיר יובל כי טרם החל בנסיעתו ושלל את טענת נציג הנתבעת 2 כי בעת התאונה כבר התקדם בנסיעתו.

הנתבע 1 בעדותו בפניי ציין כי אורך המשאית 18 מטר (הגורר 6 מטר והנגרר 12 מטר) וכי התובע הוא שבקש לעקוף אותו משמאל. לדבריו: "זו פעם ראשונה שנסעתי בכביש הזה" וטען כי בניגוד לטענת יובל נתיב אחד מיועד היה לפניה שמאלה ואילו האחר לפנייה ימינה.

לבקשת התובע קבעתי ישיבה נוספת בכדי לאפשר לו לזמן לעדות את העד שהצהרתו צורפה לכתב התביעה. הוריתי לצדדים גם להציג בפניי בישיבה הבאה תמונות ממקום הארוע.

לישיבה הנוספת שנקבעה, לא זומן העד מטעם התובע. יחד עם זאת, הוצגו תמונות ממקום האירוע הן ע"י התובעים והן ע"י הנתבעים. מעיון בתמונות עולה כי בניגוד לעדותו של הנתבע 1 בפניי אכן שני הנתיבים היו מיועדים לפנייה שמאלה.

התובע הוסיף וטען בפני היום כי הנתבע 1 נסע במקום בניגוד לתמרור האוסר על נסיעת משאיות שמשקלן עולה על 16 טון. טענה זו הינה טענה חדשה, שלא נטענה בכתב התביעה ואין לי צורך להזקק לה שכן גם בלעדיה, אני מעדיפה את גרסת יובל שעשתה עלי רושם אמין על פני גרסת הנתבע 1 באשר לאופן התרחשות התאונה.

כל זאת, אף לאחר שהזהרתי עצמי כי עדות יובל היא עדות יחידה של בעל דין ונתתי דעתי לעובדה שהעד החיצוני לא הובא בסופו של דבר לעדות לשם תמיכה בגרסת התובע.

מעיון באחת התמונות ממקום הארוע שהוצגו בפניי היום ניתן לראות בבירור כי קו העצירה בנתיב בו עמד רכב התובע נמצא קדימה יותר ביחס לאי התנועה שמשמאלו. מיקום זה תואם את מיקום רכב התובע לאחר התאונה (אפנה לתמונה בה נצפים רכב התובע ורכב הנתבע 1 מיד לאחר הארוע) ומתיישב עם טענת יובל כי טרם החל בנסיעתו בעת התרחשות התאונה.

גם רוחב הנתיב בו נהג רכב הנתבע 1 מחזק את גרסת יובל כי האשם בתאונה הוא דווקא הנתבע 1. באחת התמונות ממקום הארוע נצפה אוטובוס הפונה שמאלה מן הנתיב בו נסע הנתבע 1 בעת התאונה. ואם רוחבו של האוטובוס גולש מרוחב הנתיב בעת הסיבוב לא כל שכן שכך הדבר כאשר משאית סמיטריילר באורך של 18 מטר פונה שמאלה בסיבוב. הנתבע 1 שבהגינותו ציין בפניי כי זו הפעם הראשונה בה נסע בכביש בו התרחשה התאונה, לא טרח לוודא כי המסלול שנבחר על ידו מתאים לנסיעת הרכב מן הסוג בו נסע, והשאלה אם יש בנמצא תמרור האוסר על נסיעת רכבים מסוג זה, אם לאו, מבחינתי, אינה מעלה ואינה מורידה.

לאור האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע את נזקיו המוכחים בסך של 3,192 ₪ (1,896 ₪ בגין השתתפות עצמית ו- 1,296 ₪ בגין ירידת ערך). לתשלומים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

לא צורפו הפוליסות שחודשו לאחר התאונה ולכן לא הוכחה טענת התובע לענין הפסד הנחת העדר תביעות. באשר לתביעה לקבלת פיצוי בגין נזק לא ממוני, פיצוי זה נתון לשקול דעתו של בית המשפט. כענין שבמדיניות, איני נוהגת בתיקים מסוג זה, לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש, ולא מצאתי כי נסיבות הענין מצדיקות פסיקת פיצוי שכזה בענייננו.

באשר להוצאות המשפט, אמנם התובע זכה בתביעתו אך מאידך, התובעים גרמו להתייצבות הנתבעים לחינם, פעם נוספת לישיבה שנועדה לשמיעת עד החיצוני, שלא זומן בסופו של דבר, באמצעות בית המשפט, ולכן, בנסיבות הענין, כל צד ישא בהוצאותיו.

התשלומים נשוא פסק הדין ישולמו תוך 30 יום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.