גלס ואח' נ' יצחק(אחר/נוסף) ואח'

החלטה

התובע הגיש, ביום 24.5.11, כתב תביעה בגין עוולת לשון הרע, כנגד הנתבע אשר שימש כמנהל מחוז שיקום נכים טבריה של אגף השיקום במשרד הביטחון.

מאז הגשת התביעה ועד היום, בשלב המקדמי בו התביעה נמצאת, הנתבע הגיש מספר בקשות, וכעת מונחות בפניי שבע בקשות נוספות מטעם הנתבע, שיפורטו להלן, ושבמרביתן, אינן אלא בבחינת חזרה על בקשות שהוגשו בעבר והוכרעו על ידי.

1. שתי בקשות לדחיית התביעה על הסף:

לבקשה המונחת בפניי, קדמו שתי לדחיית התביעה על הסף; הראשונה - מיום 02.06.2011, שעניינה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, והשנייה - מיום 31.10.11, שעניינה בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל העדר מסירת הודעה בדבר הגשת תובענה כנגד עובד ציבור בהתאם לתקנות הנזיקין (אחריות עובד ציבור), התשס"ו – 2006.

בקשות אלו נדונו על ידי בית המשפט ונדחו על הסף.

כעת מונחות בפני שתי בקשות נוספות לדחיית התביעה על הסף; האחת - מיום 09.05.12, והשנייה - מיום 13.06.12.

אקדים ואציין, כי דין בקשות אלו להידחות על הסף שכן בהיעדר שינוי מהותי בנסיבות ובהיעדר גילוין המאוחר של עובדות אשר ראויות להביא לשינוי בהחלטה, אין מקום לשוב ולדון באותו עניין עצמו (ראו: רע"א 5168/01 עליזה ראובני נ' יעקב בן הרוש מוסך שיא פוינט בע"מ, דינים עליון כרך סב, 787).

בשתי הבקשות המונחות בפניי כעת לדחיית התביעה על הסף, הנתבע מעלה הנתבע טענות כלליות ללא כל נימוק מהותי, כך לדוגמא טענתו כי בית המשפט נעדר כל סמכות עניינית. יתר הטענות שמעלה הנתבע כגון ההגנות הקנויות לו על פי חוק איסור לשון הרע והטענה כי כל פעולתו נשוא התובענה נעשתה מתוקף עבודתו כקצין תגמולים וכמנהל מחוז, הן טענות הראויות להתברר במסגרת ההליך המשפטי ולא במסגרת בקשת דחייה על הסף.

על כן, דינן של שתי הבקשות לדחיית התביעה על הסף להידחות, וכך אני מורה.

2. בקשת הנתבע לפיה, יש לקבוע כי התקיימו תנאי החסינות של עובד מדינה לפי סעיף 7 ב(ד) לפקודת הנזיקין:

בבקשה זו על בית המשפט לבחון האם החלטת הפרקליטות שלא להעניק חסינות לנתבע, כפי שהיא נוסחה בסעיף ט' להודעת החסינות, ניתנה על פי אמות המידה של המשפט המנהלי וזאת מבלי להיכנס לבחינה עובדתית לגופו של עניין.

ואכן, בהחלטתי מיום 12.01.12 נבחנה סבירות החלטת הפרקליטות שלא להעניק חסינות לנתבע ומנגד בחנתי את החלטתה להעניק חסינות לצדדי ג' בתיק זה, וקבעתי בהחלטה זו כי לא נפל כל פגם בשיקול דעתה של הפרקליטות וכי החלטתה אינה חורגת ממתחם הסבירות.

כך שבקשה זו דינה להידחות אף היא, וכך אני מורה.

לא למותר לציין כי הבקשה אף הוגשה באיחור ניכר, שכן לפי תקנה 6 ו- 7(ב) לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור) התשס"ו-2006 היה על הנתבע להגיש את בקשתו תוך 14 יום מהיום האחרון להגשת כתב ההגנה מטעמו, ואילו בענייננו הוגשה הבקשה למעלה משישה חודשים לאחר המועד האחרון להגשתה על פי התקנות.

הנתבע לא צירף תצהיר לבקשתו ואף לא הגיש בקשה להארכת מועד ולא פירט את הסיבה לאיחור בהגשת הבקשה הנוכחית.

כך או כך, ולאור החלטתי מיום 12.01.12 לפיה לא נמצא כל פגם בשיקול דעתה של הפרקליטות שלא להעניק לנתבע חסינות אני דוחה בקשה זו.

3. הבקשה למשיכת חוות דעתה של עו"ד נחמה פרלמן:

בקשה זו נדחית על הסף. עסקינן בחוות דעת משפטית של עו"ד פרלמן אשר ניתנה בכתב לראש אגף השיקום (במכתב מיום 27.04.09). הנתבע אינו לקוח של עו"ד פרלמן ולכן לא חל חיסיון עו"ד לקוח או סודיות בין השניים וברי כי אין באפשרותו של הנתבע למנוע גילויו מכתב זה משהצדדים למכתב מוותרים על טענת חיסיון.