ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
10587-08
05/10/2011
|
בפני השופט:
מרדכי בן-חיים
|
- נגד - |
התובע:
גל ניסים אקוקה
|
הנתבע:
שרון שמואל
|
פסק-דין |
פסק דין
א.מהות התביעה והליכים קודמים
1.במוקדה של תובענה זו עומד סכסוך ממושך וטעון בין התובע והנתבע על רקע יחסי שכירות בית מגורים.
2.ביום 30.8.05 נחתם בין התובע מזה לנתבע מזה הסכם שכירות (להלן: "הסכם השכירות") לפיו שכר התובע מן הנתבע בית מגורים ברחוב האצ"ל בהרצליה (להלן: "המושכר").
3.במסגרת תביעת פינוי שהגיש הנתבע נגד התובע ב-ת.א. 55079/06 (להלן: "התובענה הקודמת") על רקע מה שנטען כהפרות התובע את ההסכם, הגיעו בעלי הדין לידי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 29.9.06 (להלן: "הסכם הפשרה").
4.הסכם הפשרה האמור שימר את הוראות הסכם השכירות תוך הארכת תקופת השכירות עד ליום 31.8.2018, הקטנת דמי השכירות החדשים והעמדתם על סך של 1,500 דולר תוך התנייה מנדטורית לפיה דמי השכירות ישולמו אחת לשנה מראש וכי איחור בתשלומם החורג מ-7 ימים ייחשב כהפרה יסודית של הסכם השכירות אשר יזכה את הנתבע (המשכיר) לנקוט נגד התובע (השוכר) הליכי פינוי מן המושכר.
ב.עיקר טענות התובע
1.התובע טוען כי עוד קודם להגשת התובענה הקודמת פעל להשבחת המושכר והשקיע לצורך הכשרתו למגורים סבירים סך של כמיליון ₪.
2.התובע מוסיף וטוען כי לאחר חתימת הסכם הפשרה ארעו בנכס הצפות ביוב אשר פגעו במיטלטלין וחייבו ביצוע תיקונים דחופים אשר היו כרוכים גם בפגיעה בגינת המושכר.
התובע נאלץ לשאת בעלות תיקון הגינה ובניית דק עץ בסכום כולל של 5,820 ₪.
3.התובע מוסיף וטוען כי בחודשי החורף בתחילת שנת 2007 ניזוק המושכר ומערכותיו כתוצאה מדליפת מי גשם דרך גג המושכר וכי הנתבע, הגם שהיה מודע לנזק ולמקורו לא עשה דבר כדי לתקנו.
לגירסת התובע הוא נשא בעלויות תיקון הנזקים מחמת דליפת המים בסכום כולל של 21,609 ₪.
4.התובע מוסיף וטוען כי זרימת מים חלשה בברזים במושכר חייבה אותו להתקין משאבה בעלות של 1,600 ₪ וזאת, לגירסתו, לאחר שהנתבע אליו פנה, לא פעל כדי לתקן את הליקוי.
5.להלן טוען התובע כי ארבעת המזגנים שהיו מותקנים במושכר ערב תחילת שכירות "שבקו חיים" וחדלו מלפעול. התובע נאלץ לגירסתו להחליף את המזגנים הישנים במזגנים חדשים בעלות של 21,052 ₪ וזאת לאחר שפנייתו לנתבע לא נשאה פרי.
6.התובע טוען איפוא כי נשא בהוצאות תיקונים בסך כולל של 53,581 ₪ אשר על הנתבע היה לשאת.
7.להלן טען התובע כי ביום 12.8.07 שלח לנתבע הודעת קיזוז על סך 53,581 ₪ אליה צירף שיק על סך 23,638 ₪ בגין יתרת דמי השכירות לתקופה שמיום 1.9.07 ועד ליום 31.8.08 (להלן: "הודעת הקיזוז").
לגירסת התובע שלח ב"כ הנתבע לב"כ התובע ביום 13.8.07 מכתב הדוחה את טענות התובע וכופר בהודעת הקיזוז ואף החזיר לתובע את השיק שצירף.
8.התובע הוסיף וטען כי בהחזרת השיק, פעל הנתבע לממש את צו הפינוי המוסכם במסגרת הסכם הפשרה וכי התובע קיבל הודעת פינוי מלשכת ההוצאה לפועל.
9.התובע נקט הליכים לעיכוב הליכי הפינוי (בש"א 150341/08) ובמהלך דיון שהתקיים ביום 5.2.08 הגיעו בעלי הדין להסדר לפיו שילם לנתבע את מלוא דמי השכירות בסך 80,333 ₪ וכן הוסכם כי:
"אין בהסדר האמור כדי לפגוע בכל טענה שיש למי מהצדדים כנגד רעהו וכל צד יוכל לטעון טענותיו במסגרת התביעה העיקרית".