גירושין בטענת מאיס עלי

לפנינו תביעת גירושין וכתובה של המבקשת הגב' [פלונית] מבעלה מר [פלוני].

בתיק זה ניהל ביה"ד דיונים רבים ופעל לגיבוש הסכמות בין הצדדים אך ללא הצלחה.

להלן נסקור את פרטי השתלשלות התיק מיום פתיחתו ועד הלום.

הצדדים נשואים מיום 28/8/90. מנישואין אלו נולדו לצדדים 4 ילדים: [ש'] (9/10/91) [ד'] (24/3/94) [י'] (5/10/97) [ש'] (21/11/01). הצדדים מתדיינים בביה"ד החל משנת 2003.

בכתב התביעה הראשוני אשר נתקבל בביה"ד ביום 10/09/03 התלוננה האשה על אלימות נפשית ומילולית קשה מצד הבעל כנגדה וזאת בנוכחות ילדיהם המשותפים.

לדבריה בעבר אף הוגשה כנגדו תלונה במשטרה על אלימות פיזית. האשה קבלה בתביעתה על התפרצויות הזעם של הבעל ועל התנהגות גסת רוח ומתעמרת כלפיה וכלפי הילדים.

לטענתה, הנתבע נותן גיבוי מוחלט לקטינים גם כאשר הם מדברים כלפיה בעזות פנים.

עוד הוסיפה כי רק לאחר החלטתה לפתוח בהליכים משפטיים החל מסתמן שינוי חיובי בהתנהגותו, ואולם נסיונות היעוץ אשר מומנו על ידה לא צלחו, והנתבע אף התחמק מפגישות שנקבעו עם יועצת הנישואין. התובעת חזרה וציינה את דברי הבעל לפיהם "אין לו כסף" ואשר על כן הוא אינו יכול לערוך קניות, לממן יעוץ נישואין וכיו"ב. לאור האמור לעיל תבעה האשה באמצעות באת כוחה עו"ד שירי מלצר "ליתן פס"ד לגירושין ולחייב את הנתבע לגרש את התובעת בגט פיטורין ובמידה ויסרב לעשות כן מרצונו לכפות עליו את מתן הגט ולהטיל עליו את כל הסנקציות הקבועות בחוק לגבי סרבן גט."

יצוין בזאת כי בתצהיר מיום 12/8/03 לפני ב"כ העלתה האשה טענות קשות אודות מצבם הפיננסי של הצדדים. לדבריה, המשיב הוא היחיד המנהל את חשבון הבנק והוא המחזיק בפנקס הצ'קים. "המשיב אינו נותן לי כסף להוצאות אחזקת הבית וכלכלתו והוא יודע לשיר רק פזמון אחד "אין לי כסף " לפיכך אני נאלצת לשלם לבדי מכספי את כל הוצאות הכלכלה של הבית וכו' איני בוחלת בשום עבודה על מנת להתפרנס..."

הצדדים זומנו לדיון ליום 10/12/04 וביה"ד הורה לשרותי הרווחה להגיש תסקיר אודות המשפחה.

ב-11/1/04 נתקבל בביה"ד תסקיר של העו"ס רוני מנור מהמחלקה לשירותים חברתיים במו"א באר טוביה. בסיכום התסקיר נכתב:

"בני הזוג נשואים 14 שנים. לאורך כל חיי הנישואין היו תקופות קשות כולל פירוד של כמה חודשים.

מי שיזם את תביעת הגירושין היא האשה שמביעה רצון חד משמעי להתגרש לעומת הבעל המביע התנגדות ומבקש לשמור על שלמות המשפחה. מאז תביעת האשה לגט נכנסו בני הזוג לטיפול זוגי במטרה כפולה: הבעל מעונין לשקם את חיי הנישואין בעוד האשה מביעה חוסר אמון ומבקשת להגיע לגט בהסכמה. ברור לכל בני המשפחה כי במידה שיפרדו ההורים ישארו שלשה ילדים (הקטינים) במשמורת האם בעוד הבן הבכור יהיה במשמורת האב."

לדברי האשה בתסקיר הנ"ל היא איבדה את בטחונה העצמי לאור מסכת ההשפלות והעלבונות שספגה מבעלה. לטענתה, היא הולכת ומאבדת את סמכותה ההורית וזאת עקב התנהגותו של הבעל כ"אבא טוב על חשבון אמא".

מאידך גיסא, לדברי הבעל האשה עצבנית וממורמרת עקב המצוקה הכלכלית לאור העובדה שמשכורתו אינה מספיקה למלא את הצרכים והרצונות של האשה. הוא מציין את קשיי ההורות של אשתו. לטענתו, רוב המריבות והכעסים ביניהם קשורים לילדים וכי אם אשתו תלמד קורס הורות יש סיכוי רב לשיקום היחסים.

בדיון ראשוני שהתקיים בביה"ד ביום 10/02/04 (לפני כבוד הדיינים אב"ד הרב כהן, הרב בראור והרב צדוק) הודיעו הצדדים על נכונותם להמשיך בטיפול ויעוץ זוגי וביה"ד הורה בהחלטתו על המשך טפול זוגי כמבוקש.

ב-27/06/04 טענה האשה כי הטיפול הזוגי לא עוזר בעוד הבעל טוען כי הוא מאמין שיחול שיפור. ביה"ד בהחלטתו מהיום הנ"ל הורה על זימון הצדדים לדיון בהרכב מלא ועל עריכת תסקיר עדכני ע"י שרותי הרווחה.

בדיון מיום 26/12/04 הודיעו הצדדים על היותם בהליכי יעוץ מטעם משרד הרווחה והעלו בעיות אודות מצבם הכלכלי ואודות מוסדות החינוך של ילדיהם. בדיון זה צפה הסוגיה ההורית בה התמודדו ההורים בנוגע לחינוך ילדיהם. ביה"ד בהחלטתו מהיום הנ"ל עודד את הצדדים להמשיך בשתוף הפעולה עם גורמי הרווחה וסייע לצדדים בהחלטות מעשיות בנוגע לחינוך ילדיהם. עוד הביע ביה"ד בהחלטתו הנ"ל הערכה לדרך החינוך של האב אשר נוהג בתבונה ובזהירות עם בנו הגדול.

בעדכון אשר נתקבל בביה"ד משרותי הרווחה ביום 2/1/05 נכתב ע"י העו"ס רוני מנור כי הצדדים מטופלים במחלקת הרווחה במו"א באר טוביה וכי יש שיתוף פעולה ושינוי של ממש ביחסי הצדדים אלה שיחד עם זאת ישנו חשש של האשה מנסיגה של בעלה.