1. לפניי בקשת הנאמן, לביטול צו הפטר שניתן לחייב ביום 22.7.2016.
2. לטענת הנאמן, לאחר מתן ההפטר, הגיע אליו מידע חדש בקשר לעסקים המנוהלים על ידי החייב אותם הסתיר החייב מהנאמן, מהכונס הרשמי (להלן: בעלי התפקיד), ומבית המשפט, במהלך הליך פשיטת הרגל. Law
3. צו כינוס לנכסי החייב ניתן לבקשתו ביום 27.5.2015. בחלוף פחות משנה מן המועד שבו ניתן צו הכינוס, הגיש החייב, ביום 17.3.2016, בקשה להפטר. בהתאם לצו התשלומים שילם החייב עד לאותו מועד 800 ₪ לחודש, ובקופת הכינוס הצטבר סך של 8,000 ₪. מצבת החובות עמדה על כ- 900,000 ₪ והחייב הציע להעשיר את קופת הכינוס ב - 60,000 ₪ נוספים אותם הוא יגייס מאת בני משפחה. בבקשתו להפטר ובמעמד הדיון שהתקיים ביום 21.6.2016, תיאר החייב כי מצבו הרפואי קשה ביותר וכי ביום 10.1.2016 הוא הובהל לבית החולים ואושפז למשך 7 ימים במחלקה לטיפול נמרץ. צויין כי החייב עבר ניתוח לב להחלפת מסתם וניתוח מעקפים, והוכר כנכה עם 100% נכות. החייב ציין כי הוא מתקיים מהכנסה בסך 5,657 ₪ לחודש, כאשר מתוכם הוא משלם 4,500 ₪ עבור מזונות, כמו כן ציין החייב כי הוא מתגורר אצל אמו והיא זו שמממנת אותו (עמ' 2 שו' 1-6 לפרוטוקול הדיון מיום 21.6.2016). החייב הדגיש באותו המועד כי אין צפי לכושר השתכרות גבוה יותר (שם, שו' 8).
4. על בסיס הנתונים הנ"ל, ולאחר שנמסר לבית המשפט כי הסכום שמוצע להפקיד בקופת הכינוס יגוייס על ידי בני המשפחה, ניתן לחייב ביום 21.6.2016 הפטר מותנה בהפקדת סך של 60,000 ₪, תוך שבית המשפט מציין כי החייב אינו עובד מזה מספר שנים, כי מצבו הבריאותי הורע וכי לא תצמח לנושים כל תועלת מהמשך ההליך. החייב הפקיד את הסכום האמור, וביום 22.7.2016 ניתן לו הפטר.
5. מספר חודשים לאחר מתן ההפטר, ביום 13.10.2016, הוגשה הבקשה שלפניי. בבקשה מציין הנאמן כי הגיע אליו מידע מאת חברת מוניטקס בע"מ (להלן: מוניטקס), לפיו החייב הוא בעל השליטה והדירקטור בחברת "A" (להלן: A) הרשומה בגיברלטר, ובחברת "B" (להלן: B), הרשומה בישראל כחברה זרה. על פי המידע שהגיע לנאמן, באמצעות חברות אלו ביצע החייב עסקאות בעודו מצוי בהליך פשיטת הרגל, תוך הסתרת הבעלות והעסקאות מבעלי התפקידים ומבית המשפט. הכנ"ר תומך בבקשה ומצטרף לטענות הנאמן.
6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי המקרה דנן נכנס לגדר אותם המקרים שבהם על בית המשפט לעשות שימוש בסמכות שהוענקה לו בסעיף 181 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 "לחזור ולעיין בכל צו שניתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו" וכפועל יוצא להורות על ביטול צו ההפטר שניתן לחייב. אמנם כפי שנפסק לא אחת, על בית המשפט להפעיל סמכות זו בזהירות על מנת שלא לכרסם בעיקרון סופיות הדיון, (ראו למשל רע"א 320/15 איריס דוויק נ' כונס הנכסים הרשמי (14.4.2015) (להלן: עניין דוויק); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, 40 (מהדורה שלישית, 2010). אולם, לצד קביעה זו, נפסק כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות זו מקום שהתבררה עובדה חדשה שלא הובאה בפני בית המשפט בעת הדיון המקורי (עניין דוויק) וכך אירע בענייננו. הראיות שהוצגו בפניי, מובילות למסקנה חד משמעית, לפיה החייב הסתיר בבית המשפט ומבעלי התפקיד, מידע שאילו היה מגלה אותו עובר למתן ההפטר, לא היה ניתן לחייב הפטר, בשלב שבו הוא ניתן. כפי שאפרט להלן, הראיות מלמדות כי החייב ניהל עסקים בהיקף רחב, במהלך הליך פשיטת הרגל, וזאת מבלי לגלות לבעלי התפקיד ולבית המשפט. בעניין זה אציין כי אף לו הייתי מקבלת את טענת החייב, שתידון להלן בהרחבה, לפיה העסקים שניהל, נוהלו לטובתו של אדם אחר מבלי שהייתה לחייב כל טובת הנאה, ואיני קובעת כן, אין להלום מצב שבו פושט רגל מנהל עסקים בהיקף נרחב "בהתנדבות" לטובת אנשי עסקים, שעה שבאותה עת הוא יכול להשתכר ולהעשיר את קופת פשיטת הרגל. דברים אלו נאמרים למעלה מן הצורך היות וכפי שנראה להלן, לא שוכנעתי כלל כי החייב "התנדב" לטובתו של אחר מבלי לקבל תמורה.
להלן אפרט את הנימוקים למסקנתי.
7. אין חולק כי ביום 28.7.2015, כחודשיים לאחר מתן צו הכינוס ובעיצומו של הליך פשיטת הרגל, נערכה עסקה בין מוניטקס לA במסגרתה הסכימו הצדדים על שיתוף פעולה עסקי בשיווק אפליקציה חדשה להזמנת מוניות באמצעות טלפון חכם (להלן: האפליקציה, להלן: הסכם A). בכותרת להסכם A, מצויין כי A, המוגדרת בהסכם כיזם, חותמת על ההסכם "על ידי מ.י (החייב) המוסמך לחתום בשם היזם". בהמשך מצויין כי חברת A מצהירה כי היא פתחה את האפליקציה וכי בעל השליטה בA ובעל הרעיון ביסוד האפליקציה הוא מ.י (החייב) (סעיף 2(א) – (ב) להסכם). עוד סוכם כי מסגרת שיתוף הפעולה A תעביר למוניטקס ללא תמורה את הזכות הבלעדית לשווק את האפליקציה וכי מוניטקס תקבל בנוסף לכך גם 25% מן התקבולים. עוד התחייבה A לשלם למוניטקס תמורה התחייבות מוניטקס שלא לשווק אפליקציות נוספות (למעט האפליקציה שלה בשם "קליק למונית") סך של 2,250,000 ₪ .
8. החייב, שתחילה טען כי הסכם A הוא הסכם מזוייף, חזר בו מטענה זו וטען כי כוונתו הייתה לכך שהסכם A הומחה לחברת B ביום 3.1.2016 , וכיוון שלטענתו הוא אינו בעל השליטה בB, למעשה אין כל זיקה כלכלית בינו ובין העסקה לשיתוף הפעולה בעניין האפליקציה. עוד טען החייב כי הוא נמנע בתום לב מלדווח על קיומה של A, שכן לטענתו מדובר ב"חברת מדף" שלא נעשתה בה שום פעילות בעת שהוא היה בעל השליטה בה וכי השליטה בה הועברה לאדם בשם מר נפתלי עמנואל (תושב אנגליה) בחודש מרץ 2015, טרם הליך פשיטת הרגל (סעיף 10 לתצהיר החייב שצורף לתגובתו הראשונה לבקשה), ולאחר מכן ומשיקולי מס הועברה פעילותה לB, כאשר מר נפתלי הוא הדירקטור היחיד בה (סעיף 27 לתצהיר החייב).
9. אני דוחה מכל וכל את טענת החייב. הסכם A נחתם לאחר מתן צו הכינוס ובו נאמר מפורשות כי בעל השליטה בA הוא החייב. כמו כן ברי לכל כי חברת מדף אינה חותמת על הסכמים, מה גם שלפי ההסכם כבר באותה העת היא היתה הבעלים של האפליקציה. גם אם אניח כי פיתוחה של האפליקציה טרם הושלם בעת החתימה על הסכם A, אין כל ספק כי באותה העת היה מוצר שווה ערך שלגביו נעשתה העסקה, אחרת חברת מוניטקס לא היתה מתקשרת בהסכם. בנסיבות אלו הטענה כי מדובר היה בעסקה עם חברת מדף או בעסקה ללא כל תוכן כלכלי נדחית מכל מכל. בנוסף לכך, העיד בפניי מר יהונתן קולב, מנכ"ל חברת קוויקוד בע"מ (חברה העוסקת בפיתוח, אפיון ועיצוב של אפליקציות), שציין כי החייב פנה אליו בסוף שנת 2014 (כחמישה חודשים לפני מתן צו הכינוס) והשניים נפגשו מספר פעמים על מנת לפתח אפליקציה שהגה החייב. מר קולב תיאר כי החייב סיפר לו כי המיזם הוא שלו וכי יש משקיעים באנגליה שמוכנים להשקיע בו. מר קולב העיד כי החייב שילם לו במזומן בפגישה הראשונה עבור פיתוח האפליקציה ובהמשך שילם סכומים נוספים, חלקם קודם למתן צו הכינוס (ת/1 ות/2 ) וחלקם לאחר מתן צו הכינוס (ת/3 ות/4). אמנם אין להוציא מכלל אפשרות כי הכספים כולם או חלקם הועברו מאת מר עמנואל, המשקיע מחו"ל, ולא מאת החייב, ואולם אין כל ספק כי הפעילות שמייחס מר קולב לחייב היא פעילות עסקית של יזם, פעילות שאותה הוא אינו רשאי לבצע במהלך הליך פשיטת רגל, ללא אישור מאת בית המשפט. בעניין זה ראו למשל את מוצג ת/6 בו מציג עצמו החייב בתור המנכ"ל של A ביום 9.7.2015 ( כחודש לאחר צו כינוס) וכן את פעילותו של החייב מול מר קולב בתאריך 5.8.15 (כחודשיים לאחר צו הכינוס) כאשר היחסים בניהם עלו על סרטון (ת/5). בהקשר זה יוער כי כתובת המייל שממנה נשלח המכתב הנ"ל, היא כתובת של החייב בB, עובדה המלמדת על קשריו של החייב עם B אליה כאמור הומחה הסכם A, נתון המוכיח אף הוא את זיקתו העסקית של החייב לאפליקציה. עוד יוער כי על אף שהיחסים בין החייב וחברת קוויקוד עלו על סרטון, בסופו של יום המחלוקת הסתיימה בפשרה (חברת קוויקוד העבירה באמצעות החייב, את הקוד שפיתחה עבור האפליקציה תמורת סך של 80,000 ₪), ואיני סבורה כי למר קולב אינטרס כלשהו בתוצאות ההליך שבפניי. מכל מקום אעיר כי הרושם שהותיר בפניי מר קולב היה חיובי ביותר ועדותו הייתה מהימנה עליי ביותר.
10. מקוממת במיוחד היא העובדה, שהחייב ביסס את בקשתו לקבלת הפטר על מצבו הרפואי הקשה ועל אירוע לבבי ואשפוז במחלקה לטיפול נמרץ בחודש ינואר 2016, כאשר חודשיים לאחר מכן, בחודש מרץ 2016, וקודם למתן ההפטר, הוא עדיין מנהל עסקים כרגיל בכל הנוגע לאפליקציה. זאת , כעולה מן המייל ששלח החייב למר קולב ביום 15.3.2016 (ת/7). במייל זה משבח החייב את העבודה שעשתה קוויקוד ומרכז שאלות בקשר ליישום של האפליקציה שקוויקוד סייעה בפיתוחה. ובהמשך, ביום 21.3.2016, שולח החייב מייל נוסף למר קולב בו הוא מבקש הבהרות נוספות ודורש "השב לי בבקשה בדחיפות הדברים האלו מעכבים לי את העבודה" (ת/8). לנוכח האמור לא יכול להיות ספק כי החייב עבד עובר למתן ההפטר, המשיך לנהל את עסקי האפליקציה, ולהיות הרוח החיה שמאחוריה, גם לאחר האשפוז במחלקת טיפול נמרץ. בנסיבות אלו, המצג שהציג החייב בעת הדיון בבקשה ההפטר בחודש יוני 2016 כאילו מצבו הרפואי אינו מאפשר לו למצות את כושר ההשתכרות, ולכן יש ליתן לו הפטר, והרושם שיצר כאילו "החייב לא עובד מספר שנים" (פסקה 5 להחלטת ההפטר מיום 21.6.2016), היה מצג שקרי, ורק מן הטעם הזה יש לבטל את ההפטר. זאת בנוסף לעצם העובדה שהחייב פעל כיזם במהלך הליך פשיטת רגל, מבלי לקבל על כך אישור ותוך הסתרת המידע מבית המשפט, שאף בכך יש כדי להביא לביטול ההפטר .
11. על היותו של החייב הרוח החיה שמאחורי האפליקציה ומאחורי הסכם A, ניתן ללמוד גם מעדותו של מר שמואל ג'רבי, שהעיד בפניי ביום 25.6.2018. מר ג'רבי הינו הבעלים של חברת מוניטקס, ואף על פי שהוא מתחרה עסקי של החייב ונמצא עמו כיום בסכסוך עסקי, עדותו כמו עדותו של מר קולב מהימנה עלי ביותר. מר ג'רבי העיד כי בעת המשא ומתן לקראת החתימה על הסכם A, היה זה אף ורק החייב הגורם שיצר עימו קשר וניהל עימו את המו"מ העסקי. מר ג'רבי הציג תכתובת "ווטסאפ" מאוגוסט 2015 בה טוען החייב בפניו כי הוא הבעלים היחידים של חברת A, ונזכיר כי החייב טוען כי כבר בחודש מרץ 2015 הוא העביר את השליטה בA למר עמנואל. מר ג'רבי אישר כי הסכם A, הומחה למר עמנואל לבקשת החייב ואולם ציין כי החייב ביקש זאת לצרכיו שלו כאשר הוא כל הזמן חוזר ומציין כי הוא, היינו החייב, הוא הבעלים של A וכי מר עמנואל הוא לכל היותר מורשה חתימה וכי "רק אני הבעלים אבל זה רק ביננו" (עמ' 17 שו' 29 לפרוטוקול מיום 25.6.2018).
12. הנאמן טוען כי ראיה נוספת לזיקתו של החייב לB היא פעילותו של B לאחר מתן צו ההפטר. כך כאשר מוניטקס פחתה בהליכים משפטיים כנגד B, בטענה כי היא הפרה את ההסכם, היה זה החייב אשר התגונן מטעמה של B (ראו תא"ק 1094-03-17 והודאתו בפני כב' השופטת כוכבה לוי ביום 11.9.2017 כי בעת שהגיש את התצהיר מטעם חברת B "היה לי מעמד בחברה" עמ' 4 שו' 23 וכן תצהיר מיום 5.4.2017 שהוגש על ידי החייב באותו הליך לפיו הוא "נציג בעלי המניות" של B). כך הוא גם היה ערב אישית לחברת פרסום "כנען מדיה" בגין חובותיה של חברת B.
13. החייב טוען מנגד כי הוא אכן היה נציגו של מר עמנואל בארץ, לפני מתן ההפטר וגם לאחריו ואולם הוא טוען כי הוא עשה זאת בתור טובה וללא קבלת תמורה.
14. הפעילות הרחבה של החייב בתור "נציג הבעלים" של B, לפני מתן ההפטר ולאחריו, מעלה תהיות קשות באשר לנכונות גרסתו של החייב כי הדבר נעשה ללא תמורה. במיוחד הדבר מעלה תהיות כאשר החייב ערב אישית לחובות חברת B דבר המלמד על זיקה כלכלית משמעותית בין החייב ובין B. חיזוק נוסף ניתן למצוא לכך שלא מדובר בפעילות ללא תמורה ניתן למצוא בכך שכיום, כאשר היחסים בין משפחת עמנואל ובין החייב עלו על סרטון, הגיש החייב באמצעות חברת S&D (הרשומה על שם בנו של החייב ואשר הנתונים שיש כיום בידי הנאמן מלמדים על זיקה של החייב אליה, והדבר ייבחן עוד במהלך חקירה שיידרש הנאמן לעשות לאחר ביטול צו ההפטר), כנגד חברת B בסכום של 2 מיליון ₪, זאת, בניגוד לטענתו כי הפעילות עם משפחת עמנואל הייתה ללא תמורה.
15. יוער כי אף אם אניח כי היחסים בין החייב למשפחת עמנואל, בתמורה כספית, נולדו רק לאחר מתן צו ההפטר, דבר תמוה כשלעצמו, הרי שכפי שציינתי לעיל, ככל שאכן החייב מהווה נציגם גרידא של משפחת עמנואל בישראל, היה עליו לדווח על כך לבעלי התפקידים ולבית המשפט, שכן לא ייתכן כי אדם הנמצא בהליך פשיטת רגל לא ירוויח דבר ויעבוד חינם עבור משקיעים הצפויים לקבל תשואה על השקעותיהם. עוד יצויין כי המצג השקרי שהציג החייב עובר למתן צו ההפטר עולה גם מן האופן שבו הוא תיאר בפניי בית המשפט את הסיוע שהוא קיבל בעת היותו בהליך פשיטת רגל. בעוד שבפני בית המשפט עובר למתן צו ההפטר הוא ציין כי אימו מממנת אותו וכי את סך ה- 60,000 ₪ לשם קבלת ההפטר הוא יקבל מאת בני המשפחה (ראו דברי החייב ובאת כוחו בדיון ביום 21.6.2016), בדיון שהתקיים ביום 30.1.2017, בפני כב' השופטת עירית כהן, לאחר שהוגשה בקשת הנאמן לביטול צו ההפטר, סיפר החייב לראשונה כי משפחת עמנואל תמכה בו מבחינה כלכלית (עמ' 4 שו' 28 עמ' 5 שו' 1-10), וכאשר נשאל מי שילם עבור קבלת ההפטר הוא השיב "אהרון גרין" "קרוב של משפחת עמנואל" (עמ' 8 שו' 1-4). בנסיבות אלו, אין כל ספק כי החייב הסתיר בכוונה על מנת להונות את בית המשפט ואת בעלי התפקידים את מעורבותה של משפחת עמנואל במהלך הליך פשיטת הרגל, וזאת על מנת להציג מצג שווא של אדם חסר כל, נעדר עבודה ונעדר כושר עבודה, עני מרוד הנעזר בבני משפחתו. התמונה שעולה כיום היא תמונה שונה לחלוטין. החייב שיקר , והתוצאה החד משמעית היא כי דין ההפטר להתבטל.
16. טרם סיום אתייחס לטענת החייב לפיה המידע אודות מעורבותו בA היה ידוע לנאמן קודם למתן צו ההפטר ולכן לא מדובר במידע חדש שמצדיק את ביטול צו ההפטר. הנאמן אישר כי אכן בא כוחה של מוניטקס פנה אליו קודם למתן צו ההפטר וציין כי בידיו מידע אודות חברה אותה מנהל החייב, ואולם המסמכים הרלבנטיים המבססים את הטענות, נשלחו למשרד הנאמן רק לאחר מתן צו ההפטר. בנוסף, ציין הנאמן כי מיד לאחר פנייתו של בא כוחה של מוניטקס (קודם למתן ההפטר), הוא פנה לבאת כוחו של החייב והיא הודיעה לו כי היא דברה עם החייב וכי החייב מכחיש את הטענות. הנאמן ציין שכיוון שמדובר בחברה הרשומה בגילברטר, האפשרות לברר מידע אודותיה הוא מוגבל. עוד ציין הנאמן כי לא פעם פונים מתחרים עסקיים במטרה למנוע מתן הפטר לחייבים והוא נמנע מלתת משקל לטענות מעין אלו כאשר אין מידע קונקרטי. התיאור שתיאר הנאמן אודות הכחשתו של החייב את קשריו עם A, מהימן עליי לחלוטין, ואף אם אניח כי בנסיבות העניין היה מקום להעמיק את החקירה קודם למתן ההפטר, ואיני מכריעה בדבר, החייב לא יכול להיבנות משקריו ולטעון כיום כי לא מדובר במידע חדש.
17. לנוכח כל האמור, המסקנה המתחייבת היא כי החייב הונה את בית המשפט ואת בעלי התפקידים, ההפטר ניתן לו עקב מצג שקרי שהציג וכאשר הוא מבצע פעילות עסקית במהלך ההליך מבלי לקבל על כך אישור. אשר על כן אני מורה על ביטול ההפטר.
18. צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כנגד החייב יוותר על כנו. הנאמן יעמיק את החקירה בנוגע לעסקי החייב ויבוא בהמלצה לגבי האופן שבו הוא מציע לקדם את ההליך.
ניתנה היום, י"ז אב תשע"ח, 29 יולי 2018, בהעדר הצדדים.
