גינצבורג נ' י'

1. לפניי בקשת הנאמן, לביטול צו הפטר שניתן לחייב ביום 22.7.2016.

2. לטענת הנאמן, לאחר מתן ההפטר, הגיע אליו מידע חדש בקשר לעסקים המנוהלים על ידי החייב אותם הסתיר החייב מהנאמן, מהכונס הרשמי (להלן: בעלי התפקיד), ומבית המשפט, במהלך הליך פשיטת הרגל. Law

3. צו כינוס לנכסי החייב ניתן לבקשתו ביום 27.5.2015. בחלוף פחות משנה מן המועד שבו ניתן צו הכינוס, הגיש החייב, ביום 17.3.2016, בקשה להפטר. בהתאם לצו התשלומים שילם החייב עד לאותו מועד 800 ₪ לחודש, ובקופת הכינוס הצטבר סך של 8,000 ₪. מצבת החובות עמדה על כ- 900,000 ₪ והחייב הציע להעשיר את קופת הכינוס ב - 60,000 ₪ נוספים אותם הוא יגייס מאת בני משפחה. בבקשתו להפטר ובמעמד הדיון שהתקיים ביום 21.6.2016, תיאר החייב כי מצבו הרפואי קשה ביותר וכי ביום 10.1.2016 הוא הובהל לבית החולים ואושפז למשך 7 ימים במחלקה לטיפול נמרץ. צויין כי החייב עבר ניתוח לב להחלפת מסתם וניתוח מעקפים, והוכר כנכה עם 100% נכות. החייב ציין כי הוא מתקיים מהכנסה בסך 5,657 ₪ לחודש, כאשר מתוכם הוא משלם 4,500 ₪ עבור מזונות, כמו כן ציין החייב כי הוא מתגורר אצל אמו והיא זו שמממנת אותו (עמ' 2 שו' 1-6 לפרוטוקול הדיון מיום 21.6.2016). החייב הדגיש באותו המועד כי אין צפי לכושר השתכרות גבוה יותר (שם, שו' 8).

4. על בסיס הנתונים הנ"ל, ולאחר שנמסר לבית המשפט כי הסכום שמוצע להפקיד בקופת הכינוס יגוייס על ידי בני המשפחה, ניתן לחייב ביום 21.6.2016 הפטר מותנה בהפקדת סך של 60,000 ₪, תוך שבית המשפט מציין כי החייב אינו עובד מזה מספר שנים, כי מצבו הבריאותי הורע וכי לא תצמח לנושים כל תועלת מהמשך ההליך. החייב הפקיד את הסכום האמור, וביום 22.7.2016 ניתן לו הפטר.

5. מספר חודשים לאחר מתן ההפטר, ביום 13.10.2016, הוגשה הבקשה שלפניי. בבקשה מציין הנאמן כי הגיע אליו מידע מאת חברת מוניטקס בע"מ (להלן: מוניטקס), לפיו החייב הוא בעל השליטה והדירקטור בחברת "A" (להלן: A) הרשומה בגיברלטר, ובחברת "B" (להלן: B), הרשומה בישראל כחברה זרה. על פי המידע שהגיע לנאמן, באמצעות חברות אלו ביצע החייב עסקאות בעודו מצוי בהליך פשיטת הרגל, תוך הסתרת הבעלות והעסקאות מבעלי התפקידים ומבית המשפט. הכנ"ר תומך בבקשה ומצטרף לטענות הנאמן.

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי המקרה דנן נכנס לגדר אותם המקרים שבהם על בית המשפט לעשות שימוש בסמכות שהוענקה לו בסעיף 181 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 "לחזור ולעיין בכל צו שניתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו" וכפועל יוצא להורות על ביטול צו ההפטר שניתן לחייב. אמנם כפי שנפסק לא אחת, על בית המשפט להפעיל סמכות זו בזהירות על מנת שלא לכרסם בעיקרון סופיות הדיון, (ראו למשל רע"א 320/15 איריס דוויק נ' כונס הנכסים הרשמי (14.4.2015) (להלן: עניין דוויק); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, 40 (מהדורה שלישית, 2010). אולם, לצד קביעה זו, נפסק כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות זו מקום שהתבררה עובדה חדשה שלא הובאה בפני בית המשפט בעת הדיון המקורי (עניין דוויק) וכך אירע בענייננו. הראיות שהוצגו בפניי, מובילות למסקנה חד משמעית, לפיה החייב הסתיר בבית המשפט ומבעלי התפקיד, מידע שאילו היה מגלה אותו עובר למתן ההפטר, לא היה ניתן לחייב הפטר, בשלב שבו הוא ניתן. כפי שאפרט להלן, הראיות מלמדות כי החייב ניהל עסקים בהיקף רחב, במהלך הליך פשיטת הרגל, וזאת מבלי לגלות לבעלי התפקיד ולבית המשפט. בעניין זה אציין כי אף לו הייתי מקבלת את טענת החייב, שתידון להלן בהרחבה, לפיה העסקים שניהל, נוהלו לטובתו של אדם אחר מבלי שהייתה לחייב כל טובת הנאה, ואיני קובעת כן, אין להלום מצב שבו פושט רגל מנהל עסקים בהיקף נרחב "בהתנדבות" לטובת אנשי עסקים, שעה שבאותה עת הוא יכול להשתכר ולהעשיר את קופת פשיטת הרגל. דברים אלו נאמרים למעלה מן הצורך היות וכפי שנראה להלן, לא שוכנעתי כלל כי החייב "התנדב" לטובתו של אחר מבלי לקבל תמורה.

להלן אפרט את הנימוקים למסקנתי.

7. אין חולק כי ביום 28.7.2015, כחודשיים לאחר מתן צו הכינוס ובעיצומו של הליך פשיטת הרגל, נערכה עסקה בין מוניטקס לA במסגרתה הסכימו הצדדים על שיתוף פעולה עסקי בשיווק אפליקציה חדשה להזמנת מוניות באמצעות טלפון חכם (להלן: האפליקציה, להלן: הסכם A). בכותרת להסכם A, מצויין כי A, המוגדרת בהסכם כיזם, חותמת על ההסכם "על ידי מ.י (החייב) המוסמך לחתום בשם היזם". בהמשך מצויין כי חברת A מצהירה כי היא פתחה את האפליקציה וכי בעל השליטה בA ובעל הרעיון ביסוד האפליקציה הוא מ.י (החייב) (סעיף 2(א) – (ב) להסכם). עוד סוכם כי מסגרת שיתוף הפעולה A תעביר למוניטקס ללא תמורה את הזכות הבלעדית לשווק את האפליקציה וכי מוניטקס תקבל בנוסף לכך גם 25% מן התקבולים. עוד התחייבה A לשלם למוניטקס תמורה התחייבות מוניטקס שלא לשווק אפליקציות נוספות (למעט האפליקציה שלה בשם "קליק למונית") סך של 2,250,000 ₪ .

8. החייב, שתחילה טען כי הסכם A הוא הסכם מזוייף, חזר בו מטענה זו וטען כי כוונתו הייתה לכך שהסכם A הומחה לחברת B ביום 3.1.2016 , וכיוון שלטענתו הוא אינו בעל השליטה בB, למעשה אין כל זיקה כלכלית בינו ובין העסקה לשיתוף הפעולה בעניין האפליקציה. עוד טען החייב כי הוא נמנע בתום לב מלדווח על קיומה של A, שכן לטענתו מדובר ב"חברת מדף" שלא נעשתה בה שום פעילות בעת שהוא היה בעל השליטה בה וכי השליטה בה הועברה לאדם בשם מר נפתלי עמנואל (תושב אנגליה) בחודש מרץ 2015, טרם הליך פשיטת הרגל (סעיף 10 לתצהיר החייב שצורף לתגובתו הראשונה לבקשה), ולאחר מכן ומשיקולי מס הועברה פעילותה לB, כאשר מר נפתלי הוא הדירקטור היחיד בה (סעיף 27 לתצהיר החייב).