גייר ואח' נ' בר יוסף

פסק דין

1. זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בכפר סבא, ת"ע 3260/06, 3261/06 ו-3262/06 (כב' השופט וייצמן). עניינו של ההליך בבית משפט קמא היה הכרה במשיבה כידועה בציבור של המנוח, ד"ר שרגא גייר ז"ל. המערערות הן בנותיו של המנוח.

בית משפט קמא קבע בפסק דין ארוך ומנומק, כי המשיבה הייתה ידועה בציבור של המנוח וככזו היא זכאית לחלק בעזבונו.

3. המערערות טוענות כי לבית משפט קמא לא הוגשה ראיה, - וזאת מחמת טעות של מי שייצג אותן באותו הליך. הראיה היא דיסק המכיל פרטי שיחות טלפון ממכשיר הטלפון הסלולארי של המנוח לדירתה של המשיבה בקיבוץ שפיים. פרטי השיחות מתייחסים לתקופה של שנה שקדמה למותו של המנוח.

לטענת המערערות יש בפרטי השיחות ללמד על כך שהמשיבה לא התגוררה יום יום עם המנוח בשנה שקדמה לפטירתו. לכן לטענתן פסק הדין אשר קבע כי היא הייתה ידועה בציבור שלו עקב כך שהתקיים, בין השאר, התנאי של ניהול משק בית משותף - בטעות יסודו.

4. אין מחלוקת שהדיסק והפלט אשר הופק ממנו לא הוגשו לבית משפט קמא כראיה, וזאת מחמת טעות של בא כוחן של המערערות. המערערות הגישו תצהיר משלים אשר בו ציינו קיומו של פלט השיחות ומספר השיחות שהתקיימו בשנה עובר לפטירת המנוח. בתצהיר נתנו המערערות גם פרשנות לפלט השיחות. בעניין זה ראוי להפנות גם לסעיף 29 להודעת הערעור, שם מסבירות המערערות את העולה מפלט השיחות, קרי - שבמהלך שנת 2005 ועד לפטירת המנוח משך 54 שבועות נספרו 129 שיחות שנעשו מהטלפון הנייד של המנוח לדירת המשיבה בשפיים. הפירוט האמור בסעיף 29 לא נטען בתצהיר המשלים שהוגש לבית משפט קמא.

המערערת 2 נחקרה קצרות בבית משפט קמא על תצהירה המשלים. לאחר מספר שאלות החליט ב"כ המשיבה לא להמשיך בחקירה הנגדית עקב כך שהדיסק לא הועבר לו קודם לדיון ובכך הסתיימה עדותה.

5. המערערות מבקשות לבטל את פסק הדין ולחילופין להחזיר את התיק לדיון מחודש לפני בית משפט קמא על מנת שיבחן את הראייה שעניינה פלט שיחות הטלפון, אשר לטענתן יהיה בכוחה להפוך את הקערה על פיה.

לא נטען על ידי המערערות שאותה ראיה לא הייתה בידן בזמן ניהול ההליך בבית משפט קמא. להפך - אין מחלוקת שאותה ראיה הייתה בידן בעת הדיון למטה. מחמת טעות, לטענתן, לא הוצגה הראייה על ידן בפני בית משפט קמא, למרות שהגישו תצהיר משלים בעניין זה.

זאת ועוד, גם בערעור שלפנינו מתבקשת הגשת הראיה הנוספת מבלי שהוגשה בקשה כדין הנתמכת בתצהיר.

6. הפסיקה התוותה עקרונות לפיהן תופעל הסמכות להתיר הוספת ראיות חדשות בערעור. כב' השופט ד' חשין עמד על חלקם של עקרונות אלו בע"א 2723/05 עאישה מחמוד אחמד ריאן עאצי נ' רשות הפיתוח, (לא פורסם) (18.12.07):

"ככלל, הגשת ראיות חדשות בשלב הערעור מתאפשרת במשורה (ע"א 8778/04...). יש להבחין בין הבאת ראיה נוספת להוכחת עובדה שאירעה לפני מתן פסק הדין בבית המשפט קמא, לבין הבאת ראיה נוספת להוכחת עובדה חדשה שאירעה לאחר מתן פסק הדין (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין, 1995), בעמ' 848-851). ההלכה הפסוקה קבעה, כי בית המשפט יתיר הגשתן של ראיות נוספות לאחר מתן פסק הדין, אם המבקש לא ידע על הראיה ולא יכול היה לגלותה בשקידה ראויה, ובלבד שנהג בתום לב (ע"א 538/82 נצראל נ' רג'ואן...; וראו עוד לאחרונה ע"א 5429/04 כהן נ' מדינת ישראל...)".

באשר למקרה בו הראיות לא הוגשו במועד בשל מחדלו של המבקש, נקבע:

"ברי, כי התרת הגשתן של ראיות במקרה אחרון זה של מחדלו של בעל הדין המבקש תתאפשר רק באותם מקרים בהם ניכר כי לראיות שהגשתן מתבקשת תהא חשיבות ניכרת לעניין ההכרעה בפסק הדין".

(ע"א 105/05 דהאן נ' קסון, (לא פורסם) (10.11.05).

ובמקרה אחר הוסיפה כב' השופטת ארבל באותו עניין:

"...אלא, שעצם קיומו של פתח להגיש ראיות נוספות בשלב הערעור גם כאשר הסיבה לאי הגשתן לערכאה הדיונית נעוצה במחדלי בעל הדין המבקש הוספתן, אין משמעו כי הדבר נעשה בכל מקרה. את פסק הדין בעניין דהאן יש לראות כבקיע צר דרכו תעבורנה רק אותן ראיות שקיימת חשיבות ניכרת להגשתן לצורך הכרעה בערעור. מדובר בחריג לכלל. ברי אם כן כי למחדלו של בעל הדין שנמנע מלהגיש את אותן ראיות יש ליתן הסבר טוב ומשכנע".

(רע"א 4543/07 אביסדריס נ' קצין התגמולים (לא פורסם) (6.12.07)).

7. במקרה הנדון כאן הייתה הראיה בידיהן של המערערות והן היו יכולות להגישה במועד לבית משפט קמא. נפסק כי "רשלנותו של בעל דין בגינה לא הובאה ראיה בערכאה הראשונה אינה יכולה לשמש עילה להבאת ראיות בשלב מאוחר". (רע"א 9524/00 הדר חברה לביטוח נ' שלווה, פ"ד נו(3) 831, 842 (2002)).

אפילו נבחן את הראיה האמורה, לאור האמור בסעיף 29 להודעת הערעור, הרי שגם אליבא דהמערערות מדובר ב-129 שיחות טלפון במשך שנה ולא ב-280 שיחות כפי שנטען בתצהיר המשלים.. ממספר זה יש להפחית לפחות 54 שיחות נוכח העובדה שאין מחלוקת שהמשיבה שהתה לילה אחד בשבוע בביתה שבשפיים. לפיכך המסקנה היא שמדובר ב-75 שיחות בלבד במשך שנה.