גיאר נ' בראום

החלטה

דוחה הבקשה.

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"א, 25/01/2011 במעמד הנוכחים.

רות זוכוביצקי, שופטת

פסק דין

בפני תביעה להחזרת נזקים בגין תאונת דרכים.

על פי העדויות שהוצגו בפני היום מסתבר כי אירעה תאונת שרשרת בין 3 מכוניות. מכוניתה של הנתבעת היתה האחרונה בין השלושה ומכוניתו של התובע היתה אמצעית.

לטענת התובע ועדיו, כשעמדו במרכזה של צומת הגיע רכבה של הנתבעת ובנסיעה פגעה ברכבו של התובע בחלקו האחורי. עקב המכה נהדף רכבו של התובע לעבר המכונית השלישית שעמדה לפניו שהיתה כאמור הראשונה מבין השלושה. כתוצאה מתאונה זו נפגע רכבו של התובע בצד האחורי ובצד הקדמי ורכבו של הרכב הראשון נפגע בצידו האחורי בלבד.

הרכב הראשון שהיה בשרשרת, שבו נהג מר יוסי פאר, תבע את חברת הביטוח שלו ולא הצטרף לתביעה.

לעומת זאת, טענה הנתבעת כי התאונה קרתה באופן שרכבו של התובע נסע ברוורס לאחור. לא היה לה כל הסבר כיצד רכבו של התובע נפגע מאחור ומלפנים וכיצד נפגע רכבו של הרכב השלישי, של מר פאר, מאחור. לטענתה לא ראתה דבר.

גרסה זו של הנתבעת בדבר נסיעת רכבו של התובע לאחור לא רק שאיננה הגיונית ואיננה מסבירה את התאונה אלא אף עומדת בסתירה גמורה לעדויותיהם של התובע ושל העד פאר שרכבו ניזוק, שהוא לא נתבע ולא תובע, ואין לו כל אינטרס להמציא גרסה שאיננה נכונה.

התובעת למרות הנחיותי לא חקרה בחקירה נגדית לא את התובע ולא את עדיו.

יתר על כן, אביה של הנתבעת היה מעורב מדקות ספורות לאחר התאונה במשא ומתן שהיה עם התובע לתשלום הנזק, היה עימו במוסך, סיכם עם התובע ועם מנהל המוסך שהעיד, מר ריאד אבו ניג'מה, כי הוא ישלם את הנזק. לאחר דין ודברים ולאחר שחשבון התיקון נשלח על פי בקשתו של אבי הנתבעת לאבי הנתבעת, סירב אבי הנתבעת לשלם את הנזק. כתוצאה מכך פנה התובע לחברת הביטוח שלו ותבע את נזקיו. את הנזק העיקרי שילמה חברת הביטוח.

למרות כל העדויות שנשמעו, להפתעתי אביה של הנתבעת לא הסכים להעיד למרות שנקרא לדוכן העדים על ידי הנתבעת.

בתחילת הדיון בתיק כשקיימתי בירור ראשוני לגבי קרות התאונה הבעתי את דעתי כי התאונה כפי שתוארה על ידי התובע הגיונית ומתאימה לנזקים ואילו גרסתה של הנתבעת נשמעת לא הגיונית. אני סברתי שטוב היה לו היו הצדדים מגיעים לידי הסדר מבלי לשמוע עדויות. לכך סירבו הנתבעת ואביה ואף הוסיפו והגדילו לעשות וביקשו פסילת שופט. לכך כמובן סירבתי.

לא למותר לציין את התנהגותו של אבי הנתבעת במהלך הדיון. לאחר זמן נאלצתי להוציאו מן האולם. מאוחר יותר הוא חזר כאשר נקרא על ידי הנתבעת להעיד וכאמור, סירב להעיד.

אינני סבורה שהנתבעת העידה עדות אמת. לדעתי זו גרסה כבושה מא' ועד ת'. אני סומכת את ידי וקובעת כי עדויותיהם של התובע, של מנהל המוסך מר ריאד ועדותו של מר פאר שהוא עד ניטראלי נכונות ואמינות. לנתבעת אינטרס חזק מאוד ליתן עדות כבושה כיוון שהרכב שבו נהגה לא היה מבוטח לא בביטוח צד ג' ולא בביטוח מקיף אלא רק בביטוח חובה.

אני קובעת כי התאונה אירעה באופן הבא: הנתבעת פגעה ברכבו של התובע בחלקו האחורי. רכבו של התובע נהדף קדימה ופגע ברכב שהיה לפניו. כתוצאה מכך ניזוק רכבו של התובע מאחור ומלפנים ורכבו של מר פאר, הרכב הראשון, נפגע מאחור.

לגבי הנזק שנגרם לרכבו של התובע. תביעתו של התובע בגין הנזקים נכונה, אינה מוגזמת ומוכחת מעל ומעבר לכל ספק במסמכים שהוצגו בפני. נספחים א1 עד א10, הצילומים א11 עד א14 וכן נספח ג'. למעשה לא נשמעה עדות כלשהי הנוגדת את המסמכים שהציג התובע, הוא לא נשאל לגביהם ולא נשמעה כל גרסה שתפריך את התביעה מבחינת הנזק.

כן אני קובעת כי אין ספק שהיו לתובע נזקים בגין המונית שהושבתה ושהתה במוסך ימים אחדים. כן יש לקבוע את שכרם של העדים שהופיעו היום.

לאור המפורט לעיל אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע הפסד בגין נזקי רכב בסך של 3,023 ₪, הפסד ירידת ערך בסך 1,907 ₪, הפסד ימי עבודה בסך 1,575 ₪ וכן הוצאות אגרת בית משפט בסך 69 ₪ ובסך הכל סך של 6,574 ₪.