גי. טי. סי. חברה כללית למסחר בע"מ נ' בירנבאום ואח'

חלק ראשון – על פסק הדין והצדדים להליך; העובדות הנחוצות לתחילת הדיון במחלוקת; תמצית הדיון בפסק הדין

1. פתח דבר

• על פסק הדין
  • עניינו של פסק זה הוא תביעה בגין הסכם שיווק בו התקשרו הנתבעים 1,2,3 (להלן "הנתבעים") עם התובעת. בהתאם להסכם שימשו הנתבעים כמשווקי מוצרי התובעת ל"מגה". "מגה" כמשמעה בהסכם היא "הקואופ ו/או מגה קמעונאות ו/או כל חברה אחרת הקשורה אליה או מטעמה".

• בקליפת אגוז ייאמר כי עיקר המחלוקת בין הצדדים היא לאו דווקא סכום התביעה, אלא שאלת תוקפו של ההסכם והשאלה האם מי שחב בפירעון החוב לתובעת הוא הנתבעים 1 – 3 או שמא הנתבעת 4.

• ביחס לנתבעת 4, חברה קשורה ובשליטת הנתבעים 1 – 3 או מי מהם - זו נמצאת בהליכי חדלות פירעון ומשכך התביעה כנגדה עוכבה כדין.

• על הצדדים להליך
  • התובעת – התובעת היא, כהגדרתה, חברה פרטית העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי אריזה ומכונות;

• הנתבעים 1 – 3 - הנתבעים 1 ו-2 הם בני זוג והנתבע 3 הוא בנם. הנתבעים ניהלו עסקיהם בשיווק מוצרים ובינהם שיווק מוצרי התובעת ל"מגה". הנתבעים פעלו במסגרת גוף לא רשום, או כהגדרת הצדדים – "עוסק מורשה" אשר כונה "לידן אספקה טכנית". בין הנתבעים לתובעת התנהלו קשרים עסקיים משנת 2001 ועד שנת 2015. בחודש אוגוסט 2010 נקשר בין הנתבעים 1 – 3 לתובעת הסכם מיוחד וחדש אשר נועד להסדיר ההתקשרות בינהם ואשר כלל התחייבות אישית של הנתבעים אשר נקשרו באופן אישי בהסכם.

• הנתבעת 4 - חברה בחדלות פירעון שההליכים כנגדה עוכבו. הנתבעת 4 הוקמה חודשים ספורים כמעט מיד לאחר ההסכם בין התובעת לנתבעים. הנתבעים ביקשו לטעון כי למרות הוראות ההסכם - הנתבעת 4 היא זו שחבה לתובעת.