1. לאחר שנשמעו מרבית עדי התביעה (28 עדים), לרבות עדותו של עד תביעה מס' 28 בוריס מנקין, אשר שתק על דוכן העדים ולא השיב לשאלות שנשאל. לאחר שמיעת עדותו של עד ההגנה 1, ד"ר אלכסנדר שולקין, שערך את חוות הדעת הפסיכיאטרית נ(1)/14 אודות מצבו של נאשם 1, בעטיה של טענתו לאי שפיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו, הנאשמים חזרו בהם מכפירתם בכתב האישום, הודו בכתב אישום מתוקן (מיום 22.10.09) והורשעו בעבירות המיוחסות להם. בהתחשב בחוות הדעת הפסיכיאטריות ובמסמכים הרפואיים הנוגעים למצבו של נאשם 1, עובר לביצוע המעשים נשוא כתב האישום, הוסכם בגדרו של הסדר הטיעון, כי נאשם 1 ביצע את עבירת הרצח נשוא האישום הראשון במצב שבו בשל הפרעה נפשית חמורה הוגבלה יכולתו במידה ניכרת אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש להבין את המעשה ו/או להימנע מעשייתו; משכך, הוסכם, כי המאשימה תעתור בעניינו של נאשם 1 לעונש של 20 שנות מאסר מיום מעצרו, ובעניינו של נאשם 2 לעונש של שני מאסרי עולם באופן שהצטברות שני מאסרי העולם תעמוד על מאסר עולם אחד ו- 7 שנים נוספות במצטבר; בנוסף, תעתור המאשימה למאסר על תנאי ופיצוי למשפחות הקורבנות.
2. כתב האישום המתוקן מיום 22.10.09 כולל שלושה אישומים;
על פי עובדות האישום הראשון:
1. בזמן הרלוונטי לכתב האישום, התגוררו הנאשמים בקרית שמונה והיו קשרי ידידות ביניהם. כמו כן, קיימו הנאשמים קשרי ידידות עם בוריס מנקין (להלן:
בוריס"), צעיר תושב קרית שמונה וקרוב משפחה של יבגניה בטנין (להלן: "
יבגניה"), אשתו של הנאשם 2, ועם יבגני דיאקוב המנוח, נער תושב קרית שמונה בן פחות מ- 18 שנים, אשר נהג להתרועע עם הנאשמים (להלן: "
יבגני").
2. אנטולי זיסקין המנוח (להלן: "
אנטולי"), התגורר בזמן הרלוונטי לכתב האישום ברח' שפרינצק בקרית שמונה, לא הרחק מביתו של הנאשם 2.
3. בסביבות חודש יוני 2007, הלכו הנאשם 2 ויבגניה ברח' שפרינצק, ועברו ליד אנטולי ואשתו, אשר ישבו על המדרגות ברחוב. אנטולי לא זז ממקומו על מנת לפנות דרך ליבגניה, אשר התקשתה לעבור. התנהגותו של אנטולי הכעיסה את הנאשם 2, שהיה קנאי מאד לאשתו.
4. ביום ששי 3.8.07 בסמוך לשעה 22:00, נפגשו הנאשמים בפארק הזהב בקרית שמונה (להלן: "
הפארק") וישבו יחד ליד שולחן, עם בוריס, יבגני וצעירים נוספים. במקביל, הגיע לפארק גם אנטולי, אשר הצטרף לשולחנם של הנאשמים וחבריהם, וישב לשתות ולשוחח עמם.
5. בסמוך לשעה 23:00, עברו הנאשמים, בוריס ואנטולי מן השולחן הגדול לשולחן שחמט קטן הנמצא בפארק; בין הנאשמים ובוריס לבין אנטולי התפתח דין ודברים, במהלכו האשים הנאשם 2 את אנטולי כי פגע בכבודה של יבגניה באירוע שתואר בסעיף 3 לעיל. עקב כך, טען הנאשם 2 כי על אנטולי לפצותו בתשלום כספי.
במהלך הויכוח, ישב אנטולי ליד שולחן השחמט, כאשר הנאשמים ובוריס עומדים סביבו, צועקים לעברו ודורשים ממנו לשלם. הנאשם 2 תקף את אנטולי במספר מכות לעבר פניו. הנאשם 1 ניסה אף הוא להכות את אנטולי, אולם אחרים שהיו בפארק מנעו ממנו את הדבר.
בשל הכוח שהופעל כלפיו, התנצל אנטולי בפני הנאשם 2 על הפגיעה שפגע כביכול בכבודה של יבגניה, אולם הסביר לנאשמים ולבוריס כי אין ביכולתו לשלם פיצוי כספי.
6. בהמשך לכך, לקחו הנאשמים ובוריס את אנטולי לספסל באיזור מרוחק בפארק, המוסתר מאחורי עצים וצמחיה, ותקפו בצוותא את אנטולי במכות אגרוף בפניו, וגרמו לו לחבלות ולדימום בפניו. לאחר מכן הובילו הנאשמים ובוריס, את אנטולי לברזיה הנמצאת בפארק ושטפו את הדם מפניו.
7. לאחר ארועים אלה, אשר הסתיימו בסמוך לחצות, החל אנטולי לצאת מן הפארק לכיוון רח' הירדן, וחצה את הכביש אל אצטדיון הכדורגל, ממנו מובילה דרך עפר לכיוון רח' שפרינצק בו התגורר (להלן: "
דרך העפר"). הנאשמים עקבו אחרי אנטולי במטרה להוסיף ולפגוע בו. יבגני, אשר נהג להתלוות אל הנאשמים בהם ראה את ידידיו, הלך אחריהם.
8. הנאשמים ויבגני עקבו אחרי אנטולי לתוך דרך העפר ובהגיעם לשם תקפו אותו הנאשמים בצוותא, חנקו אותו, היכו אותו בראשו בחפץ קהה, חתכו את צווארו שלוש פעמים במכשיר חד ששיסף את גרונו, ודקרו אותו בבטנו ובגבו שלוש פעמים.
9. כתוצאה ממעשי הנאשמים מת אנטולי בשל נזקים חמורים לכלי הדם הגדולים בצווארו, ואיבוד דם. הנאשמים השליכו את גופתו של אנטולי לתוך ערוץ נחל עין הזהב, העובר מתחת לדרך העפר, ושבו עם יבגני אל הפארק.
בגין מעשיהם נשוא האישום הראשון, הורשעו הנאשמים בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 382+380(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "
חוק העונשין"), סחיטה בכוח, עבירה לפי סעיף 427 רישא לחוק העונשין ורצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין.
על-פי עובדות האישום השני
1. לאחר האירועים נשוא האישום הראשון, בסמוך לשעה 01:00-01:30 בתאריך 4.8.07, שבו הנאשמים ויבגני אל הפארק, ופגשו שם את בוריס. בוריס, שהבחין כי חבריו עצבניים, שאל אותם מה ארע. בתגובה, סיפר לו הנאשם 1 כי הוא, הנאשם 2 ויבגני רצחו את אנטולי, והשליכו את גופתו בתעלה ליד אצטדיון כדורגל, הנמצא מעבר לכביש הסמוך לפארק.
2. בוריס יצא מן הפארק לבדו וניגש למקום שתיאר בפניו הנאשם 1, אולם לא הצליח למצוא את גופתו של אנטולי. הוא שב אל הפארק ושאל את הנאשם 1 ויבגני האם התבדחו על חשבונו. הנאשם 1 ויבגני עמדו על טענתם, כי אנטולי נרצח ומוטל בתעלה. יבגני ליווה את בוריס והצביע בפניו על גופתו של אנטולי.
3. בהמשך הלילה, סמוך לשעה 03:00, יצאו הנאשמים שוב מן הפארק, יחד עם בוריס, כאשר יבגני נשאר בפארק עם הצעירים האחרים. הנאשמים ובוריס הלכו לכיוון שכונת שפרינצק, שם ישבו והתייעצו ביניהם אודות רציחתו של אנטולי.