(נאשם 5)
1. נאשם 5 (להלן: "הנאשם") הורשע, על-יסוד הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של התעללות בחסרי ישע על-ידי אחראי, לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").
2. יצוין כבר עתה, כי בגדר הסדר הטיעון הסכימו הצדדים, כי בעוד שהמאשימה תטען לעונש של מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שירוצה מאחורי סורג ובריח, הרי שהנאשם יטען לעונש של מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות. כאן גם המקום לציין, כי במסגרת הסדרי טיעון שגובשו עם נאשמים 6 ו-7, נגזר עונשם לשישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
3. ראש לכל אבקש להסיר עננה שריחפה מעל הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, שמא תחת לחצים, אלו או אחרים, ניתנה. והנה, בא-כוחה של נאשמת 4, עו"ד קמר, מצא לנכון לציין לפרוטוקול, כי שמע את הנאשם כופר בהודאתו האמורה מחוץ לאולם בית המשפט, במסגרת אחת ההפסקות בדיון. דא-עקא, שבבירור שערכתי בשלב פרשת גזר הדין נמצא כי לדברים אין אחיזה במציאות, וכי הנאשם עומד על הודאתו ואינו חוזר בו ממנה (ראו: פרוט' הדיון מיום 20.4.09, עמ' 10, שם נאמרים הדברים ברחל בתך הקטנה, לשאלת בית המשפט, הן מפי בא-כוחו של הנאשם והן מפי הנאשם עצמו).
4. עוד יודגש ויוער - ולו למען הסר ספק מלבב באי-כוח שאר הנאשמים או הנאשמים עצמם: אין כמובן באמור בהסדר הטיעון הנדון כדי להוות ראיה בדבר מעורבותם של מי מהנאשמים האחרים בפרשה, שמשפטם ממשיך להתנהל כיום. אמנם, עובדות כתב האישום המתוקן נשוא הסדר הטיעון אכן נחרצות וחד-משמעיות גם לגביהם, אך יחד-עם-זאת, אין בהן אלא כדי לגבש מסגרת של הסכמה עובדתית ומשפטית, התקפה אך ורק בין המאשימה לבין הנאשם בלבד, באשר לאירועים הנקובים בגדרו. את אשר מבקשת המאשימה להוכיח כלפי נאשמים שלא גובש הסדר בעניינם אבחן לעומק בבוא היום בהתאם להוראות הדין הפלילי.
5. ברוח זו עוד יוער, כי מטבע הדברים, שעה שנאשמת 4 ניצבת בלבת כתב האישום כדמות מרכזית ביותר בפרשה, מייחס לה כתב האישום סדרה ארוכה של מעשים שיש בהם, לכאורה, כדי לבסס עבירות לפי החוק. ברם, כתב האישום נשוא גזר הדין בעניינו של הנאשם דנן, שהגיע להסדר טיעון עם המאשימה, חסר כל נפקות בעניינה של נאשמת 4, שדינה כלל טרם הוכרע ומשפטה עדיין נמצא בעיצומו.
6. על-פי חלקו הכללי של כתב האישום המתוקן, בין החודשים פברואר 2003 לאפריל 2004 (להלן: "התקופה הרלבנטית"), שימש הנאשם ככוח עזר ב"מחלקת ההמשך" - מחלקה לטיפול באוטיסטים בבית החולים "איתנים" הסמוך לירושלים (להלן:" המחלקה" ו/או "בית החולים"). בתקופה הרלבנטית מנתה המחלקה עשרים חוסים, שנחלקו לשתי קבוצות: "אורן" ו"ברוש". החולים במחלקה סובלים מהפרעה התפתחותית מפושטת, הכוללת גם אוטיזם ופיגור שכלי. חלק מהחוסים סובלים משילוב של שתי ההפרעות דלעיל, או לחלופין, מאחת מהן, בשילוב מחלה גופנית אחרת. כמו-כן, בקרב החוסים קיים שיעור גבוה של תחלואה נלווית של מחלת הכפיון (אפילפסיה). באשר לשאר הנאשמים יצוין, כי נאשם 1 שימש כמנהל בית החולים, נאשמת 2 - כאחות ראשית בבית החולים, נאשם 3 - כמנהל המחלקה, נאשמת 4 - כאחות ראשית במחלקה, ואילו נאשמים 6-9, אף הם כמו הנאשם, ככוח עזר.
7. באשר לנאשמת 4 יוסף, כי אליבא דכתב האישום, הנהיגה זו דרכי טיפול פסולות כלפי חוסים במחלקה, אשר כללו מניעת תרופות, מעשים משפילים, דיכוי הדימוי העצמי שלהם ועוד, בעטיין הם ניזוקו, שעה שהיא, הלכה למעשה, ניהלה את המחלקה ביד רמה, ברוח האמונה כי התנהגותם רצונית ונשלטת, ומכאן - שבת-תיקון ושינוי הינה. יצוין, כי הנאשם תפקד כעובד קבוע בבית החולים לאורך שנים ארוכות, והיה "יד ימינה" של נאשמת 4, מילא אחר כל הוראותיה בקפידה, תוך שדאג לכך ששאר אנשי הצוות ימלאו אף הם אותן. לעתים, נתן הנאשם לאנשי הצוות הוראות משלו, אשר פגעו בחוסים, לרבות באשר לשימוש באלימות פיזית חמורה, למתן יחס משפיל, ולהתעללות נפשית. כך הפעילו נאשמים 5-9 אלימות פיזית ומילולית בוטה כנגד החוסים, בעודם משפילים אותם בדרכים שונות.
8. כעת אגולל בתמצית סדרת חמשת האישומים בהם הורשע הנאשם כאמור בכתב האישום המתוקן. האישום הראשון בו הורשע מתייחס לחוסה י', יליד 1966, הסובל מפיגור שכלי. על-פי עובדותיו, הורתה נאשמת 4 לחברי צוות המחלקה לטפל בו בדרכים פסולות, ובתוך כך אמרה לי' כי עליו לסיים את כל האוכל שהונח בצלחתו ואסרה על אנשי הצוות לתת לו תוספות. לו המרה את פיה, הורתה לדבר אליו בטון של תינוק, לחלק מזון שאהב לחוסים אחרים, ולאלצו לאכול מתחת לשולחן. אם עמד בסירובו, נשלח בהוראתה לבידוד, שם סיים את ארוחתו. אם הקיא את אשר אכל, הורתה לאנשי הצוות להאכילו בקיאו. כמו-כן, אסרה נאשמת 4 על י' להתנדנד, ולשם כך הורתה להניח קופסת פלסטיק בין ראשו לבין הקיר, או כוס בין גבו לבין הקיר. לעתים הוצמדה לגבו של י' כוס מלאה מים, כך שאם התנדנד, נפלה זו והמים נשפכו עליו. במקרים אחרים הורתה להניח חפצים שונים על גבו או על ראשו, כגון - מסרק, כוס, מקל ועוד, ולהצמידו לקיר, ואם התנדנד י', נפל החפץ והלה נענש. איסור זה היה תקף גם שעה ששהה י' בחצר, ומשכך, ישב על כסא מיוחד משלו וכוס צמודה לגבו, על-מנת שלא יתנדנד. עוד נאסר על י' להסתובב בחצר או לשחק במתקנים. לו הוציא מילה מפיו, חרף האיסור לדבר, "זכה" במבט מאיים, ואם הגה מילה נוספת, נסגר בחדר חירום, וככל שנדרש - לפרקי זמן ממושכים. גם אם אמר י', בשעת מקלחת, כי המים חמים או קרים, הועבר לחדר חירום בעודו ערום, ונדרש להתנגב ולהתלבש שם. עוד הורתה נאשמת 4 לאסור על י' לאונן וכן להענישו על כך. בתקופה הרלבנטית, משך חצי שנה לערך, הורתה נאשמת 4 להושיב את י' בנפרד משאר החוסים, כך שגבו הופנה אליהם, ולא היה באפשרותו לראותם. בשלהי שנת 2003, במהלך כחצי שנה לערך, הורתה נאשמת 4 להושיב את י' בחדר העבודה, במחלקה, בין שני ארונות שהרווח ביניהם 50 ס"מ לערך, פניו אל הקיר וגבו מופנה לחדר. מעליו נתלתה מראה שאפשרה לאנשי הצוות לראות אם הוא עבד, והשטח בו הוא ישב כוסה במגבת שבודדה אותו משאר החוסים. נוסף לכך ניתנה לי' עבודה רבה מאד, אשר הכבידה עליו והיוותה עונש בעבורו. נאשמת 4 הורתה להעניש את י' בדרכים שונות: שלילת מקלחת, שלילת צחצוח שינים, עבודה בעמידה, מתן עבודה רבה ומכבידה השנואה על י', כליאה בחדר חרום ועוד.
9. והנה, נאשמים 5-9, וחלק מאנשי הצוות הנוספים, כעניין של שגרה יומית, יישמו את ההוראות האמורות דלעיל, במהלך התקופה הרלוונטית וסמוך לפניה. הנאשם אף הורה בעצמו לאנשי הצוות ליישם את ההוראות הללו. במהלך התקופה הרלוונטית, במועד אחר שאינו ידוע במדויק למאשימה, ערך הנאשם "מסדר" לחוסים. במהלך המסדר, משזז י' ממקומו השליך עליו הנאשם כוס שפגעה באפו וגרמה לו לדימום. במהלך התקופה הרלוונטית, במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, הכריח הנאשם את י' לאכול אוכל שהוציא מפיו. במועדים נוספים, כאשר י' התנהג בצורה לא נאותה במהלך הארוחות, איימו עליו נאשמים 5 ו-7, כי ישימו לו אוכל נוסף בצלחת, יאכילו אותו באוכל שפלט או יתנו לו מזון שלא אהב. כאשר י' סרב לאכול מזון שלא אהב, נטלו נאשמים 5 ו-7 מצלחתו מזון אהוב עליו וזרקו אותו או נתנו אותו לחוסה אחר. נוסף לכך, דברו עמו בטון תינוקי במהלך הארוחות, כמצוותה של נאשמת 4.
10. כדבר שבשגרה וכחלק מהמדיניות הנוהגת לאורך התקופה הרלוונטית, תיקשרו נאשמים 4-9 עם י' במתן פקודות ובצעקות בכל שעות הפעילות, ובהרצתו ממקום למקום תוך שהם עומדים מאחוריו וגוערים בו. פעמים רבות דחפו הנאשמים האמורים את י' והפעילו כנגדו כוח פיזי. נוסף לכך, סגרו נאשמים 4-9 את י' בחדר בידוד, שלא במידה הדרושה לצורך הטיפול הרפואי בו, ולא בכדי למנוע סכנה לעצמו או לזולתו. ביום 13.5.03, או בסמוך לכך, סרב י' לאכול. בתגובה, האיץ בו הנאשם ושפך מרק על חולצתו. י' ביקש להחליף חולצה, אך הנאשם סרב, וכעונש נוסף אף סרב הנאשם לתת ל י' תה. ביום 22.8.03, צפה הנאשם בי' כשלגופו חזיית נשים. הנאשם עמד ליד י', ובעודו מחייך ולועג לו נמנע מלהסיר את החזייה מגופו של י' למרות בקשותיו. במועדים רבים שאינם ידועים במדויק למאשימה, נאשמים 5-7 ונאשם 9 כינו את י' בשם "איריס" ודברו אליו בלשון נקבה, זאת כדי להעליבו, לאיים על גבריותו ולהשפילו. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך התקופה הרלוונטית, דחף הנאשם בחוזקה את י' וסטר לו כיוון שדיבר והתנענע. הנאשם הורה לי' להיכנס לחדר רגיעה, ומשהלה סרב, גרר אותו בכוח, בעט בו וחנק אותו.
עד כאן האישום הרלבנטי לחוסה י'.
11. האישום השני בו הורשע הנאשם מתייחס לחוסה י'ש', יליד 1969, הסובל מאוטיזם. נוסף לכך, החל משנת 1985 סובל י'ש' מעיוורון, והחל משנת 1997 אף ממחלת הכפיון. בתקופה הרלוונטית, כך נאמר בכתב האישום, הורתה נאשמת 4 לאנשי הצוות במחלקה כי י'ש' יאכל רק כאשר ידיו קשורות. כל בקשה לשנות הוראה זו נדחתה. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך התקופה הרלוונטית, גרר הנאשם את י'ש' לחדר האוכל במחלקה, תוך שהוא דוחף את גופו.
12. האישום השלישי בו הורשע הנאשם מתייחס לחוסה ש'ע', יליד 1978, הסובל מפיגור בינוני ומסכיזופרניה. בתקופה הרלוונטית וסמוך לפניה, הורתה נאשמת 4 על "דרכי טיפול" בש'ע', כלהלן: אם ש'ע' נמצא ב"מצב לחץ" יש לגזור את בגדיו, או להשכיבו על הרצפה כשידיו מאחורי גבו, זאת בידעה כי ש'ע' אוהב מאד את בגדיו. במקרים בהם ש'ע' התפרץ, הורתה נאשמת 4 להענישו בהחלפת בגדיו והלבשתו בפיז'מה. עוד נאמר בכתב האישום, כי במקרים בהם ש'ע' התעצל בעבודתו הורתה נאשמת 4 לאנשי הצוות להענישו, באופן שנדרש ממנו לעבוד לאורך שעות ארוכות יותר, על חשבון שעות המנוחה שלו, ולעיתים אף על חשבון ארוחות מסודרות. במהלך התקופה הרלוונטית וסמוך לפניה, מילאה נאשמת 4 בעצמה הוראות אלו ודאגה שימולאו על-ידי שאר אנשי הצוות. הנאשם אף הוא הסביר לאנשי הצוות את המדיניות האמורה והלביש את ש'ע' בבגדים קרועים.
13. האישום הרביעי בו הורשע הנאשם מתייחס לחוסה א'ק', יליד 1965, הסובל מאוטיזם, פיגור שכלי ושיתוק מוחי קל. בשנת 2002 אושפז א'ק' במחלקה בשל התנהגות כפייתית, מלווה באי שקט ובהטרדת הסובבים. בתקופה הרלוונטית וסמוך לפניה, הורתה נאשמת 4, כי על כל החוסים במחלקה לעשות את צרכיהם באותן שעות. במהלך התקופה הרלוונטית וסמוך לפניה, הורתה נאשמת 4 על "מדיניות טיפול" בא'ק' כלהלן: א'ק' חויב לעמוד בזמן עבודתו בתוך כלוב שנבנה עבורו, זאת בשל נטייתו להירדם במהלך העבודה ועל-מנת שלא יסתובב. כתוצאה מן האמור לעיל, נאלץ א'ק' לעמוד לאורך פרקי זמן ממושכים. עת סירב א'ק' לעבוד - נענש - באופן שסגרוהו בחדר העבודה. על א'ק' נאסר לגשת לשירותים בזמן עבודתו. אם עשה את צרכיו בבגדיו, אסרה נאשמת 4 על החלפת בגדיו, והוא נותר לבוש בבגדים ספוגים בשתן משך שעות ארוכות. נאשמת 4 הסבירה לאנשי הצוות, כי כאשר א'ק' מבקש לצאת לשירותים, הוא מחפש תרוץ כדי לקום ממקומו, והבהירה כי בדרך זו ילמד א'ק' לשלוט בצרכיו.
14. והנה, במועדים שונים במהלך התקופה האמורה מילאו אנשי הצוות ונאשמים 5-9 את הוראותיה האמורות של נאשמת 4. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך התקופה הרלוונטית וסמוך לפניה, דחף א'ק' את שולחן העבודה שלו ופגע באמצעותו בגבו של הנאשם. בתגובה, סטר לו הנאשם. במועדים רבים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במהלך התקופה הרלוונטית וסמוך לפניה, כאשר א'ק' התקרב לנאשם, דחף האחרון את א'ק' בעוצמה רבה ובאלימות לכיסאו. במועדים רבים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במהלך התקופה הרלוונטית, בחצר הסמוכה למחלקה, כאשר א'ק' התקרב לאנשי הצוות או נגע בהם, השליכו עליו נאשמים 5 ו-7 פירות.
עד כאן האישום הרלבנטי לחוסה א'ק'.
15. האישום החמישי והאחרון בו הורשע הנאשם מתייחס לחוסה פ', ילידת 1982, הסובלת מאוטיזם. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום וסמוך לפניה, במקרים בהם התפרצה פ' ותקפה איש צוות, או כאשר סברו אנשי הצוות כי היא עומדת להתפרץ, הורתה נאשמת 4 להושיבה מתחת לספסל לפרקי זמן ממושכים ביותר. כאשר סירבה פ' לאכול, הורתה נאשמת 4 להענישה באופן שאולצה לאכול בעודה מתחת לספסל. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך שנת 2002, אמרה פ' לנאשם כי אינה רוצה לעבוד עוד וקמה ממקומה. בתגובה, אחז אותה הנאשם בצווארה בעוצמה רבה והשכיבה על הרצפה.