גזר דין למורשע בחבלה בכוונה מחמירה באשתו

א.        העובדות

1.         הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה - עבירה על סעיף 329 (א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

מלכתחילה הואשם הנאשם בעבירה של ניסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305 לחוק העונשין התשל"ז-1977, ותקיפה בנסיבות מחמירות (מספר מקרים), עבירה על סעיפים 379 בצירוף 382 (ב) (1) לחוק העונשין הנ"ל.

עם זאת, בתחילת ההליכים ובטרם נשמעו ראיות בתיק, השכילו הצדדים להגיע להסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום כאמור לעיל, ובהתאם הודה הנאשם בעבירות המיוחסות לו על פיו והורשע, כאשר הצדדים הסכימו כי העונש ייקבע ע"י ביהמ"ש לפי שיקול דעתו.

2.         לפי העובדות המפורטות בכתב  האישום המתוקן, בו הודה הנאשם, היה הנאשם נשוי למתלוננת מזה כשנתיים. ביום 11/12/07, בשעות הערב, יצאה המתלוננת אל מחוץ לבית ע"מ לשוחח במכשיר הטלפון הסלולרי. דבר זה עורר את חשדו של הנאשם, אשר חשד במתלוננת כי הינה מנהלת קשרים עם גבר אחר. עקב כך, נתגלעה מחלוקת בין השניים, בעקבותיהם דחף הנאשם את המתלוננת ועזב את הבית, כאשר במועד מאוחר יותר שב הביתה בלווית אחיו ואלה הוציאו מכשירים חשמליים מן הבית.

למחרת היום, שב הנאשם פעם נוספת לבית בני הזוג, עת שהו שם המתלוננת, בנם התינוק של בני הזוג וכן בתה הקטינה, בת 11, של המתלוננת מנישואים קודמים.

בהיכנסו לבית המגורים, נכנס הנאשם למטבח, והצטייד בסכין, אשר הוסתר מתחת למעילו.

לאחר מכן, נכנס לחדר השינה, שם שהתה המתלוננת, כשהיא נושאת על גבה את בנם התינוק במנשא. הנאשם שלף את הסכין ודקר באמצעותו את המתלוננת דקירה אחת בבית החזה. המתלוננת נפלה והזעיקה את בתה הקטינה לעזרה תוך שהיא מתחננת אל הנאשם שלא יהרגה. הקטינה נכנסה לחדר, הוציאה מידי הנאשם את הסכין, ויצאה להזעיק עזרה.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם למתלוננת פצע דקירה עמוק באורך 4 ס"מ, אשר פגע באיבריה הפנימיים, סרעפת, קיבה וריאה שמאלית. המתלוננת אושפזה בבית החולים, שם טופלה תוך שהיא נתונה בסכנת חיים. עקב כך נותחה המתלוננת באופן דחוף ואושפזה למשך מספר ימים.

ב.         תסקיר המבחן

3.         לבקשת הסנגורית הומצא תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.

על פי תסקיר זה נמצאנו למדים כי בני הזוג הינם יוצאי בני עדת "שבט המנשה" שמקורם בהודו. הנאשם עלה ארצה בשנת 2001 והתגורר עם בני משפחתו בגוש קטיף. בשנת 2005,  פונו בני הזוג, יחד עם כל תושבי הגוש ובני עדתם ביניהם, ועברו להתגורר ב.........

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי מאז עלה ארצה ועבד לפרנסתו. לאחר הפינוי מגוש קטיף, השתמש הנאשם בכספי הפיצויים שקיבל בגין הפינוי, לצורך פרנסת המשפחה, שכן לעתים היה מחוסר מסגרת תעסוקתית.

נישואי בני הזוג אופיינו בקונפליקטים רבים, אשר מצאו ביטויים בעיקר במריבות קולניות ולעתים אף באלימות מתונה. כחודש לפני האירוע נשוא הדיון החליטו בני הזוג על פרידתם והנאשם עזב את ביתם והחל להתגורר בבית אחיו.

4.         בתסקירו מציין שירות המבחן את העובדה כי הנאשם חש תסכול רב בגין חיי המשפחה לצידה של המתלוננת, שכן הוא חש תחושות זלזול והתנשאות מצידה, אשר הניעוהו לחשוב כי היא מסתירה ממנו קשרים רומנטיים עם אחרים.

שירות המבחן התרשם מאדם מופנם, המתקשה להביע רגשות, הן כחלק אישיותי והן כחלק מציווי התרבות של החברה בקרבה צמח.

הנאשם נוטה לצמצום ולקונקרטיות באשר ליחסיו עם בת זוגו. עם זאת, ולמרות קשיי שפה, התרשם שירות המבחן כי הנאשם מצטער על מעשיו ומבין כי הינו ראוי לענישה.

הנאשם נהג, במצבי לחץ, לשמור בתוכו את כעסיו עד להתפרצות, כאשר, כגורם מסייע להתפרצויותיו אלה, נהג הנאשם לצרוך אלכוהול כגורם המסיר עכבות.

הנאשם לא גילה כל נזקקות טיפולית.