גזר דין בתיק ת"פ 949/05

האישום

1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות: עבירות בנשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "חוק העונשין"); תמיכה בארגון טרוריסטי, עבירה לפי סעיף 4(ב) בצירוף סעיף 8 לפקודה למניעת טרור, תש"ח-1948.

2.         על פי עובדות כתב האישום, פנו לנאשם שניים (להלן - "השניים") מפעילי הארגון הטרוריסטי "החזית העממית" (להלן - " הארגון") בבקשה שיספק להם אקדח כדי שירססו, ללא הפרעות, סיסמאות תמיכה בארגון בכפר עיסוויה.

            הנאשם הצטייד באקדח "ברטה", שהיה בבית קרובו, ומסר אותו לשניים. כמו כן, מסר הנאשם לשני אלה גם כדורי תחמושת.

            לאחר שהנאשם מסר את האקדח לשניים הוא הצטרף אליהם ואל פעילים אחרים של הארגון על מנת לרסס כתובות בשבח הארגון ברחבי הכפר עיסוויה. הנאשם סייע בידי השניים ואחרים להדביק תמונות של פעיל הארגון שנהרג.

            במהלך הפעילות, כאשר התקרב אליהם אחד מתושבי המקום, ירה אחד מהשניים מספר יריות בכדי להרחיקו.

3.         בתשובתו לאישום הודה הנאשם באישום הראשון, טען שהחזיק בנשק בערך כשעה ושהעבירו מבית קרובו לידי השניים, אך לא עשה בו שימוש. עוד הודה הנאשם כי ידע שהשניים היו חברים בארגון טרור.

הנאשם כפר בריסוס כתובות, בהוסיפו כי השניים ביקשו ממנו להצטרף אליהם להדביק תמונות אך הוא סירב. הנאשם לא ריסס סיסמאות ולא הדביק תמונות, אך אישר שהיה נוכח במקום עם תושבי הכפר, בעת שהודבקו התמונות.

4.         במהלך שמיעת ההוכחות שינה הנאשם את גרסתו וטען כי הדביק תמונות התומכות באבו מאזן. בתום שמיעת עדותו של הנאשם ביקש סנגורו, עו"ד סוואעד, להביא שני עדי הגנה נוספים לאשש את גרסתו של הנאשם.

            בישיבה הנדחית, חזר בו הנאשם מכפירתו והודה גם באישום השני.

התסקיר

5.         כעולה מתסקיר שירות המבחן, לנאשם שאיפות לרכוש דעת והשכלה אקדמית. הנאשם החל את לימודיו ברבת עמון במגמות פסיכולוגיה וספרות אנגלית. אבי הנאשם, אדם חסר השכלה ופועל פשוט, עודד אותו ללמוד, חרף מצבה הסוציו-אקונומי הקשה של משפחתו. יצוין כי האב תמך גם באחים אחרים של הנאשם, שחפצו להרחיב דעתם. 

            הנאשם, בהיותו תלמיד, הורשע בעבר בעבירה ביטחונית של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונידון למאסר של 65 יום. בתום לימודיו בבית הספר התיכון עבד הנאשם בעבודות פשוטות כדי לסייע למשפחתו וכדי לחסוך כסף למימון לימודיו האקדמיים.

            בכספים שגייס אבי הנאשם למימון לימודיו, נסע הנאשם בחודש אוגוסט 2004 לרבת עמון ושם למד סמסטר אחד במגמות האמורות. הנאשם נאלץ להפסיק את לימודיו בחודש דצמבר 2004 מאחר ומשפחתו לא יכלה להמשיך ולממן את לימודיו. הנאשם חזר לארץ ועבד בעבודות מלצרות במלון במערב ירושלים.

            בפני שירות המבחן טען הנאשם כי סייע לפעילי הפתח והחזית העממית בהדבקת תמונות של מועמדים לבחירות תמורת תשלום כספי למימון לימודיו. באשר להעברת האקדח לשניים, טען הנאשם כי לא פעל מיוזמתו והעביר את האקדח לבקשתם.

            שירות המבחן סבור כי על רקע העובדה שהעבירות נעברו על ידי הנאשם בתקופת בחירות, נראה שהתקשה לצפות ולהעריך את משמעות מעשיו ואת החומרה שבהם וכן את תוצאותיהם, כאשר צעירים רבים סביבו קיימו פעילות פוליטית שנתפסה כלגיטימית.

            שירות המבחן התרשם כי מעצרו של הנאשם במשך חודשיים ומעצר הבית של כמעט שנה גרמו לו מצוקה רגשית, תוך שהוא משלם מחיר בתחומי חייו התעסוקתיים והאקדמיים. נתונים אלה מהווים הרתעה, שהעמידה את הנאשם על המשמעות של חומרת מעשיו.

            בשיחה עם קצין המבחן נטל הנאשם אחריות וניכרה התייחסות בוגרת תוך הבעת חרטה והדגשת הנזקים.

            לסיכום: שירות המבחן סבור כי לנאשם כוחות חיוביים בסיסיים וחרף ההרשעה בתקופת בחרותו, נראה כי הנאשם ניתב את כוחותיו לדרכים חיוביות והחל לרכוש השכלה גבוהה. התנהגותו הפלילית אינה מעידה על אורח חיים בעייתי וניתן להבינה ככשל התנהגותי בנסיבות מיוחדות וכי הנאשם הפיק לקחים ממה שקרה לו.